אלכס הלך אחרי אודרי ושניהם נכנסו לחדר בקומה הכי למעלה של הטירה. החדר היה גדול ובצבע שחור. 'יש לה משהו עם שחור או מה?' חשב אלכס לעצמו. בנוסף, היו שם גם כיסאות ושולחן כמו אצל מנהל בית ספר, המנהל בית ספר שאלכס שנא כל כך.
אודרי התיישבה על כיסא "המנהל" והורתה לו להתיישב מולה.
"אני יודעת מה אתה בטח חושב עליי," היא אמרה לו. "אתה חושב שאני מפלצת נכון?" היא שאלה אותו והסתכלה לו בעיניים. היא נאנחה אנחה ארוכה והמשיכה לדבר: "אין במה לשקר או לא לענות כי כולם ככה.
תשמע, אני לא יודעת מי אתה," הקול שלה התחיל לעלות, "אבל יש לך את ה*חוצפה* לנסות לברוח כבר ביום הראשון שלך כאן." אלכס בהה בה.
"תני לי לשאול אותך משהו," אלכס קם מהכיסא, עצבני וידיו על השולחן. "אם גם את היית נחטפת ככה מהבית למקום שבחיים לא ראית או שמעת- לא היית גם מנסה לברוח או אפילו מצליחה? מתי תביני," הוא צעק עליה, "שאי אפשר לעשות דבר כזה?!". אודרי הסתכלה עליו בעיניים השחורות שלה ואמרה בשקט:" אין לך אוכל שבוע."
ליה פחדה, היא לא מצאה את אלכס בשום מקום. הוא לא היה בחדר האוכל, לא בחדר שלו, לא עם אודרי. 'איפה הוא יכול להיות? חיפשתי כבר בכל מקום' היא חשבה לעצמה ואז ראתה את אודרי, עם הבעת פנים מאושרת שליה ידעה בדיוק איפה הוא יכול להיות.
לילה הייתה הילדה הכי שנואה אצל אודרי וזה הישג כי היא שנאה את כולם. היא כל כך לא סבלה אותה שעל כל דבר קטן היא הייתה נותנת לה עונשים.
אם הייתה קמה חמש דקות מאוחר יותר- אין אוכל שבוע
אם הייתה מצחקקת עם ליה ואלה או עם החברים שלה- היא ננעלת בחדר שלה ליום שלם
אבל אם היא מדברת על כמה שהיא רוצה לחזור לבית שלהן- צינוק לשבוע. ואם לומר את האמת, לא היה יום אחד שבו לא הייתה בעונש.
ליה ירדה במדרגות חשוכות עד שהגיעה אל מתחת לאדמה. היא המשיכה ללכת במסדרון אפל עד שהגיעה למקום שרצתה- הצינוק.
הצינוק היה פשוט חדר כלא קטן מתחת לאדמה. הייתה שם מיטה קשה ואדמה לחה ממים.
ליה הסתכלה לתוך התא דרך סורגים ומצאה את אלכס שוכב על הרצפה בפנים, ככל הנראה חסר הכרה.
YOU ARE READING
אני כתבתי את כולכם!
Science Fictionאלכס בדיוק סיים לכתוב את הסיפור שלו שלפתע הוא נשאב לבפנים. מה יקרה שהסיפור הוא סיפור הישרדות ואם הוא לא יצליח לברוח הוא יתקע שם לנצח? סיפור מקורי שלי (אם זה דומה לסיפור אחר שפורסם כאן אז סליחה) *נא לשמור על זכויות יוצרים *אין להעתיק או להדפיס 12/4/2...
