little space jimin

לא הייתי צריך להשאיר אותו לבד..

"מישהו רוצה ללכת לראות סרט בקולנוע?!?" שאלתי את ג׳ימין בקול מתלהב.

"אני! אני!  אני רוצה!!" ג׳ימין קפץ משמחה, הרמתי אותו ולקחתי אותו לחדר שלנו כדי להחליף לו בגדים.
ואז יצאנו לקולנוע, נתתי לג׳ימין לבחור איזה סרט שהוא רוצה ונכנסנו לאולם.
"דאדי תשמור עלי" ג׳ימין מילמל וחיבק לי את היד.

"מה קרה בייבי..? זה לא סרט מפחיד.." לחשתי לו.

"אבל גרגמל מפחיד אותי..." ג׳ימין מילמל שוב והכניס את הראש שלו לתוך הכתף שלח כדי לא להסתכל על המסך.

ליטפתי לו את הראש ונאנחתי "הכל בסדר בייבי.. הוא לא יכול לעשות שום דבר כשאני כאן." חייכתי חיוך קטן ונתתי לו נשיקה קטנה על הלחי.
'אני אוהב שהוא מבקש ממני לשמור עליו' חשבתי לעצמי וחיבקתי אותו בעדינות.
בסוף הסרט הלכנו לאכול גלידה ואז חזרנו הביתה.. "מה אתה רוצה לעשות עכשיו בייבי?"

"מממ ג׳ימיני רוצה שדאדא ילביש אותו בוואנז׳י ויכרבל אותו חזק חזק כל הלילה!" 

"אוקיי" יונגי החזיק לי את היד והתחיל ללכת.

"רגע לא. " יצאתי מליטל ספייס ונעמדתי במקום.

"מה קרה בייבי? אתה לא רוצה ללכת לישון" יונגי הסתובב אלי וליטף לי את הלחי.

"היונגי אני צריך חיבוק" מילמלתי, יונגי ישר חיבק אותי בעדינות ונתן לי נשיקה קטנה על הכתף.

"הכל בסדר ג׳ימיני?"

"אפשר לצאת לטיול בפארק? א-אני יודע שזה מאוחר... אבל אני ממש צריך את זה.." נאנחתי.

"אוקיי... מה שתרצה."  יונגי ליטף לי את הלחי שוב ונתן לי עוד נשיקה קטנה. שוב יצאנו החוצה, והתחלנו ללכת לכיוון הפארק..

"אני לא יודע אם אי פעם הייתה לי את ההזדמנות הזאת להגיד לך את זה.. אבל.. תודה שאתה מבין אותי היונגי." חייכתי אליו.

"אני יודע עד כמה רגיש אתה יכול להיות ואני פשוט אוהב אותך... ואכפת לי שאתה תיהיה בסדר, כבר אמרתי לך שאני יעשה הכל כדי שלך יהיה טוב.." יונגי חייך אלי בחזרה, חיבקתי לו את היד בזמן שהסתובבנו בפארק השקט.
השתייבנו על אחד הספסלים והסתכלנו אחד על השני.

"עדיין קצת.. קצת קר לי.." נאנחתי.

"אני לי מה להביא לך... אתה כבר לובש את הסוודר שלי אז בוא אלי אני אחמם אותך" יונגי פתח את הידיים שלו, נצמדתי אליו והוא עטף אותי בעדינות.
הרמתי את הראש שלי אליו ונישקתי אותו נשיקה איטית ועדינה.

"אוומייגאד!! אוגוסט די!!!" שמענו מישהי צורחת. התנתקתי מהנשיקה וחייכתי אליו חיוך קטן "סליחה שאני מפריעה אבל אני יכולה תמונה??" היא שאלה בהתלהבות.

"כן בטח" יונגי חייך אליה ועזב אותי, הוא לקח ממנה את הטלפון והצתלם איתה.

"תודה תודה תודה רבה!" היא קראה שוב בשמחה ואז היא חזרה לחברות שלה, שעמדו די רחוק.