Cherry Blossom /vkook

1

*＊✿❀　❀✿＊*

״בול פגיעה!״, גאנגקוק צעק בסיפוק והרים את ידיו לאוויר.
הוא ונאמגון החליטו למתוח את טאהיונג.
״המטרה היתה מושלמת״, צחקק בקול כאשר בלון המים שמיקמו פגע בראשו של הצעיר
״אתה תמיד מכין דברים עלובים , פעם אחר פעם״, טאהיונג רטן.
״נאמגון תפסיק לשתף עם גאנגקוק פעולה!״, הוסיף ואמר ברוגז ושילב את ידיו הקטנות.
״מצטער אבל הפעם זה היה משעשע״, נאמגון גיחך וחיסה את פיו על מנת שלא להרגיז עוד יותר את האדון הצעיר.
״נו אז מה אתה צריך טאהיונג?״, גאנגקוק הסתכל על האחר באדישות, ״מה זאת אומרת? מותר לי לבוא הנה מתי שאני רוצה!״ ,השיב בפנים חמוצות.
״רק אל תגיד לי שאתה מקנא בנאמגון״, צחקק גאנגקוק ואמר. טאהיונג רתח על הבחור והיה מוכן להחטיף לו אחרי המירה שכזו וכמעט עשה זאת-אך נאמגון עצר את השניים:
״מספיק! בלי מריבות! כולנו חברים טובים, מאז שהיינו קטנים.
בואו ננסה להסתדר!״.
הבתים שלנו עמדו זה לצד זה והמעמד החברתי שלנו היה שונה, אבל כולנו היינו באותו גיל.

⭑･･*:༅｡.｡༅:*ﾟ:*:✼✿　　✿✼:*ﾟ:༅｡.｡༅:*･ﾟﾟ･⭑

״מזל טוב טאהיונג, שמעתי שנבחרת לתפקיד המצביא במלחמה״,
נאמגון אמר לפתע כשהשלושה התיישבו בחצר הבית הישן של גאנגקוק.
״תודה ,למען האמת אני לא בטוח שאני מתאים לתפקיד..אני לא יודע אם אוכל לשאת חובה כזו חשובה״.
״אני מאמין בך טאהיונג אתה בהחלט בחירה נכונה!״, נאמגון מיד מיהר ועודד את הנער המדוכדך.
״בכל מקרה טאהיונג נולדת למשפחה של מצביאים, לא משנה כמה אתה טיפש אתה בכל זאת תהפוך למצביא״.
״אתה לא מעודד אותי!!״, טאהיונג התבכיין ונהנח בקולניות.
״תפסיק לדאוג אם תצליח או לא, פשוט תעשה את זה זאת העבודה שלך.
אחרי שכל הבלגן יסתיים, אני אשמע את כל ההתבכיינויות שלך כמה שתרצה.
בינתיים, אם הפקודות שלך לא יהיו מספיק יציבות, נפסיד עוד לפני שתתחיל המלחמה״.
״אני יודע את זה גאנגקוק אבל האחריות כל כך כבדה״..
״שטויות״, גאנגקוק ביטל מיד את דאגתו ״אני אהיה כל הזמן לצידך״, טאהיונג הנהן ולא הגיב, רק חיוך קטן נראה על פרצופו המרובע.
״עכשיו שהינך רגוע יותר..הינה!״
נאמגון הושיט לפתע בשתי ידיו זר קטן של ורדים לבנים. אחד הפרחים האהובים על טאהיונג אחרי פרחי הדובדבן.
״ת-תודה..״