אני מצחקקת מעט כדי להראות שאני מתכוונת שאני אומרת לו "כלום" אבל הוא לא קונה את זה. הוא לוקח את היד שלי וגורר אותי לחדר שלנו אחרי המדרגות.
אנחנו מתיישבים על המיטה ואני מרגישה את החרדה מתחילה לעלות אז אני מתחילה לנשוך את השפתיים, מקלפת את העור מהן. שהארי שם לב הוא עוצר אותי מיד, הוא בוחן אותי שוב והפעם עם עיניים יותר ביקורתיות וחשדניות מקודם.
"מה את מסתירה ממני בלה?"
אני משפילה את ראשי ומשחקת עם השרוולים של החולצה הארוכה שלי, שומרת עליהם למטה כדי שהארי לא יראה. אני מנידה את הראש ומתרוממת בכוונה ללכת אבל הוא תופס אותי, מרים אותי ומושיב אותי עליו כאשר ידיו מחבקות אותי.
הוא מרגיע אותי במגע שלו, כשהוא מצייר עיגולים על הגב שלי... הוא פשוט סתם מלטף אותי.
אני לא מוצאת את עצמי אומרת לו מה קורה, הוא לא צריך להטריד את עצמו בזה. יש לו מיליון אלף וחמש מאות דברים להטריד את עצמו אני לא צריכה להוסיף עוד למדורה הזו. יש לו את המחלה הארורה הזו להיפטר ממנה, את העבודה שלו, את המשפחה שלו והכל ואני לא יכולה להיות דבר שיעמיס עליו עוד.
"אני אגלה בסופו של דבר יפה שלי... אני אמצא מה קורה אתך אם לא ממך אז מגורמים אחרים. אז לא עדיף שפשוט תספרי לי את?"
אני נושמת עמוק יודעת שהוא צודק, יש לו אנשים בכל מקום. הוא ידע בכל מקרה אבל הוא רק עכשיו חזר הביתה... כבר עכשיו להפיל עליו את כל החרא הזה?
"אני אספר לך..."
המשפט יוצא בנשימה רועדת ולא בטוחה. הארי מחייך מחכה שאני אענה לו אספר לו מה קורה.
"שאני אהיה מוכנה."
אני ממשיכה את המשפט ומתרוממת הולכת ממנו, יורדת בחזרה לסלון או למטבח מחפשת משהו לא נקי דבר שצריך לסדר לנקות לצחצח. בסופו של דבר אני פשוט מתחילה לקרצף את השיש עד שאני רואה את ההשתקפות שלי בו.
אני שומעת את רעש הנעליים שלו יורדות במדרגות ושהוא נעמד מאחורי בוחן את ההתנהגות שלי. כשהידיים שלו עוטפות אותי אני מפסיקה את הכול לרגע, מנסה לא להישבר למגע שלו ופשוט לבכות החוצה את כל הרגשות. אני צריכה להיות חזקה יותר בשבילו, הוא צריך מישהי חזקה לא מישהי חלשה כמוני... אני לא רוצה שהוא יבין שאני חלשה ויעזוב אותי בשביל מישהי חזקה יותר. הוא האהבה של החיים שלי....
YOU ARE READING
Medicine // H.S
Fanfiction"אתה יכול להיות מי שאתה רוצה להיות, מי שאמרת שהיית שפגשתי אותך." -"אני לא חושב שאני מסוג-" "כמובן שאתה יכול, אנחנו לא ניתן לזה לנצח. אנחנו חזקים יותר מכל מה שהעולם יזרוק עלינו." החזקתי את ידיו בזמן שהוא שכב של על מיטת בית החולים המקוללת הזו. דמעות ב...