רק רציתי להזכיר לעצמי ולכם. אני אשכרה לא מאמינה איזה סיפור ישן זה. וואו. כתבתי אותו לפחות לפני שנה (לפחות), הכתיבה שלי ובכלל המבט שלי על העולם , הכל כל כך השתנה, אני שונה, ממש הכל שונה. סורי שאני קצת מזניחה את הסיפור, אבל זה מה שיש בנתיים.
אני ממש מאושרת שיש לנו כמעט 13 אלף קוראים. זה מטורף ואני ממש מודה לכם.
רציתי גם להגיד לכם משהו, זה משהו די פרטי, אבל אני כבר מרגישה די כמו משפחה פה בווטפאד. אני יודעתץ שהרבה אולי נעזרים ב "תירוץ" הזה, אבל הינה אני אומרת את זה . אני עוברת עכשיו הרבה דברים. הרבה לחצים. המון על הראש ואני כל הזמן ...כל הזמן.. לא יודעת איך להסביר, פשוט, אני מרגישה בלחץ וכמעט נשברת כל יום, אבל כמו שאומרים - לשמור על פוזיטיבייות.
(אגב, אם יש שגיאות... סורי. אתם מכירים אותי ואת הדיסלקציה שלי - נו...וגם קצת שגיאות כתיב רגילות שלי. אגב זה תקף גם לסיפור עצמו... כתבתי אותו לפני מלא זמן ואני רק יכולה להסתגר בחדר לפחות כמה ימים בגלל כמות השגיאות...אז. סורי. אבל אין לי כוח לחזור ולתקן....... מצטערת...)
בכל מקרה, אני צריכה לראות מה אני עושה עם הסיפור סו.. מחכה לתגובות שלכם , קוראים יקרים. מתה עליכם.
אוהבת איזבל סקי.
YOU ARE READING
מה שקורה כשהארי ופרסי נפגשים (עדיף לא לדעת!)
Fanfictionתאמינו לי זה לא הולך להיות קל, גם לכם וגם לי. אני רק אומרת שהסיפור הזה לא היה אמור להתפרסם אז אם רואים שגיעות תידעו אותי או תעלימו עין.... (שיט, אני נשמעת כל כך כמו מורה) . אבל נראה שאתם אוהבים אותו ואני מתכוונת להשקיע בו כמה שיותר. אוהבת אתכם. אשמח...
