"ג'ימין התחלת לארוז תיק?" אבי צעק מבעד לדלת
"עוד לא אבא תן לי רק רגע" אמרתי ביאוש
ישבתי על מיטתי, רציתי רק דקה של שקט לפני שאני נפרד מהבית.
אבל בהתחשב בעובדה שאני חיי באותו חדר עם עוד שני אחים, שקט כבר לא יהיה לי.
לקחתי את המזוודה והתחלתי לארוז.
לקחתי את התמונה שהייתה על השידה והסתכלתי עליה פעם אחרונה לפני שאכניס אותה למזוודה,
בתמונה ראו אותי ואת החבר הכי טוב שלי קאי.
מאז כיתה א' אנחנו החברים הכי טובים.
כשהייתי בכיתה א' הלכתי לבית ספר של עשירים רק בגלל שאבי הוא השרת שם...
כולם צחקו עלי כי אני עני, אבל קאי היה תמיד נחמד אלי.
בכיתה ו' החלטנו ששנינו נעבור לאותו תיכון, זה תיכון של עשירים אבל לי לא היה אכפת, כל עוד יש משהו איתי הכל בסדר.
אבל מלפני שנה גילו לקאי סרטן. הוא השביע אותי לא לוותר על התיכון גם אם הוא לא ישרוד,
אמרתי לו שהוא מדבר שטויות וששנינו נלך ביחד, ושאין מצב שהוא לא שורד.
אבל אחרי חצי שנה המחלה נצחה אותו... ואני נשארתי לבד.
והנה אני, בן 16 הולך לתיכון של עשירים לזכר חברי.
נבהלתי כשהרגשתי יד על כתפי. הסתובבתי אחורה וראיתי את אבי מביט עלי במבט עצוב.
"הגיע הזמן לסיים לארוז" הוא אמר ברוך
"בסדר אני כבר מסיים" אמרתי ופלטי אנחה. הסתובבתי למזוודה ושמעתי את דלת נסגרת
שמתי את התמונה במזוודה וסגרתי את המזוודה וארזתי עוד כמה חפצים שחשבתי שאצטרך.
סגרתי את המזוודה ואז נזכרתי ששכחתי משהו, פתחתי את המגירה והוצאתי תמונה של אימי.
הורי התגרשו ומאז הכל ידרדר... אבי נהיה יותר עצוב, ואימי שנה אחר כך מתה בתאונת דרכים.
הכנסתי את התמונה, ווידאתי שלא שכחתי כלום.
סגרתי את המזוודה, וכשיצאתי אחים שלי חיכו לי שם.
אחי הקטן היה בן 14 ואחותי הקטנה הייתה בת 10. אבי אימץ אותם כדי למלא את החלל הריק שנותר לו.
אחי התווכחו "אני אומרת לו שלום ראשונה!"
"לא אני!" צעק אחי
"ולמה זה?" שאלה אחותי
"כי אני יותר גדול!" אחי ענה בהתנשאות
אחותי סובבה את ראשה וראתה אותי "ג'ימין!!!!!!!!!!!!!!!!!" היא רצה וחיבקה אותי
" תגיד לו שזה לא פר!" היא אמרה
"למה שלא תגידו לי שלום ביחד?" הצעתי
"ילדים ג'ימין צריך ללכת עכשיו" אבי אמר
אחי בא וחיבק אותי ושניהם אמרו ביחד "ביי ג'ימין"
"להתראות" עניתי
לקחתי את המזוודה והלכתי לאוטו. הנסיעה הייתה ארוכה, את רובה העברתי בשינה ובטלפון
אחרי שעה הגענו, יצאתי מהאוטו וכך גם אבי.
"אתה רוצה שאני אלווה אותך לבפנים?" שאל אבי
"לא זה בסדר תודה" עניתי במבוכה
"ג'ימין הבית לא יהיה אותו הדבר בלעדך... אני יתגעגע" אבי אמר וחיבק אותי
"גם לי לא יהיה אותו הדבר בלעדך" עניתי
"להתראות בן"
"להתראות אבא"
אז היי לכל מי שקורא את זה! זה הסיפור הראשון שאני כותבת אז אשמח אם תגידו לי מה דעתכם על זה
רציתי להקדיש את הפרק הראשון של הספר הראשון שכתבתי לחברתי מיכל
תודה שאת מקשיבה לכל החפירות שלי על ג'קוק למרות שאת בכלל לא ארמי
ותודה שישבת איתי בשיחה ושמעת כל פרק ופרק שכתבתי ואמרת לי שהוא טוב 3>
אוקי אשמח לתגובות תגידו לי אם יצא טוב ואם לא יצא טוב כי בכל זאת
מטעויות לומדים
YOU ARE READING
התחלה חדשה / A New Beginning - jikook
Romanceג'ימין הגיע לגיל 16 והוא עובר לתיכון יוקרתי של עשירים ג'ימין מגיע מבית עני וזכה ללמוד בבית ספר יסודי של עשירים רק בזכות אביו שהיה שרת בית ספר ביסודי הוא פגש את קאי והם הפכו לחברים טובים וכשגדלו הם החליטו שבגיל 16 הם יעברו לאותו בית ספר יוקרתי ג'ימ...
