Jikook- You're My Time.

חלק 1

תחילת לימודים, סתם עוד יום שגרתי.
ג'אנגקוק התלבש במדי הביס' והתארגן לקראת היום הראשון.
לאחר כמה דק' שג'אנגקוק התארגן הוא ירד לחדר האוכל ואכל ארוחת בוקר שגרתית.
"יום הולדת שמח ג'אנגקוק." אחיו הגדול של ג'אנגקוק אמר לו וליטף את ראושו, ג'אנגקוק חייך "תודה היונג".
"הנה הילד שלנו הופך להיות כבר גדול,
אני לא מאמינה שאתה חוגג 16." אימו של ג'אנגקוק אמרה לו לפני שיצא מהבית ונתנה לו נשיקה במצח.
"יום טוב חמוד שלי."
"להתראות אמא."
ג'אנגקוק הלך ברגל לכיוון הביס', הוא נהנה מן האוויר הנעים שנשב בחוץ ולאחר כמה דקות הוא כבר נכנס לביס'.
בזמן שג'אנגקוק מתהלך במסדרון הוא הביט בשלט המודבק על הלוח מודעות ליד המזכרות.
-מבחני כניסה ללהקה..-
הוא המשיך להביט בשלט, 'נחמד' ג'אנגקוק אמר לעצמו, הוא רשם לעצמו את הפרטים והחליט לקחת את זה ברצינות.

לאחר סיום הלימודים כשהוא הגיע הביתה הוא הראה את המודעה לאימו.
"נו.."
"מה נו?" ג'אנגקוק לא הבין מה אימו רוצה.
"מה אתה רוצה?"
"מה את חושבת על זה?!"
"אני תומכת בך לא משנה מה."
"תודה אמא." ג'אנגקוק אמר עם חיוך על הפנים, ועלה לחדר בדילוגים, הוא התחיל לבחור מס' שירים והתאמן עלהם, אחיו עזר לו וג'אנגקוק היה מרוצה מעצמו.
"אתה טוב ג'אנגקוק, אני בטוח שאתה תעבור.
במיוחד עם הקול שלך."
"תודה היונג."
"מתי האודשנים?"
"שבוע הבא."
"בהצלחה my brother."
"תודה."
ג'אנגקוק המשיך להתאמן על השיר, הוא הרגיש בטוח בבחירה שעשה.

----

ג'אנגקוק הגיע לביס' כהרגלו, והבפסקות היה מתאמן ומפעיל את השיר שעליו הוא הולך להופיעה באודישן, אחד מחבריו של ג'אנגקוק היה מחליט קבוע להשאר בהפסקות ולהאזין לקולו של ג'אנגקוק שהתנגן ביחד עם השיר.. שהוא בעצם לא שמע, אבל לפי המנגינה יכל לדמיין אותה.
"אתה טוב."
ג'אנגקוק לא הביט לעברו והמשיך להקשיב לשיר שהתנגן באוזניו.

ככל שעבר יום ועוד יום כך ג'אנגקוק היה יותר ויותר טוב, אימו אהבה לשמוע אותו שר, קולו היה נעים לאוזן.

יום האודשנים הגיע, והוא היה מוכן.
"להתראות אמא." ג'אנגקוק אמר לאימו אך נקטע כי אחיו קרא לו.
"ג'אנגקוק.. "
"כן היונג?"
"תראה להם מזה!"
ג'אנגקוק קרץ לו וסגר את הדלת.

---

הוא הגיע לאולם והתישב, בנתיים הוא צפה במתמודדים שהיו לפניו, עד שהוא ישמע שקוראים בשמו.
היו כאלה שגרמו לו לצחוק ולחשוב אם הם שמעו את עצמם בכלל לפני שעלו לבמה, אך לא הייתה לו תשובה לכך.

ג'אנגקוק פשוט התעלם מאלה שעלו לבמה ושרו כמו פרות.. אז הוא התעסק עם הטלפון.

הוא רק לרגע הוזיז את עיניו מהטלפון והביט לבמה, מביט באיזה אחד שעלה.
'בטח עוד אחד מעפן'
"שלום קוראים לי פארק ג'ימין, אני בן 18 ורוצה לשיר את השיר..."
השופטים הנהנו ואחלו לו בהצלחה.
ג'אנגקוק היה שקוע בטלפון אך הרים את ראושו כששמע את קולו של ג'ימין.
הוא הביט בג'ימין שעמד על הבמה ושר.
'מה זה לעזאזל? מה זה הקול הזה. קול של מלאך'
הוא אמר לעצמו בראושו.
"הלוואי שיתקבל."
הקול של ג'ימין גרם לו להתמוסס ומצא חן בעיניו.

לאחר שג'ימין ירד מן הבמה הוא ניגש והתישב באזור של הנבחנים, ג'אנגקוק היה הבא בתור, הוא קם וצעד לעבר הבמה.
"שלום קוראים ג'ון ג'אנגקוק אני בן 16 ורוצה לשיר את השיר.."
השופטים אחלו לו בהצלחה, אחרי שג'ימין ירד מהבמה הוא ניגש והתישב באחד המושבים הפנוים.
ג'ימין הביט באותו אחד שעלה לבמה.
''הוא נראה טוב" ג'ימין אמר לעצמו, הוא פתח את הטלפון ורצה לסמס לאימו שהוא גמר את האודישן בהצלחה, אך הוא הרים את ראושו למשמע קולו של ג'אנגקוק וחייך.
ג'ימין הביט בג'אנגקוק שהיה על הבמה ועדיין חייך.

מחיאות כפיים נשמעו בקהל.

----

עבר זמן והיו צריכים להודיע על אלה שנבחנים לשלב הסופי, כל הבחורים שהגיעו לאודישנים נחכו באולם.
4 השופטים עמדו על הבמה והתחילו לדבר ולהמשיך לבלבל את המח..
ג'ימין התישב והבחין בזה 'ששר יפה', כך הוא החליט לכנות את ג'אנגקוק, ג'ימין הביט בו תוך כדי שהוא התיישב לידו.
ג'אנגקוק סיבב את ראושו והביט בג'ימין וחייך.
"היי אני ג'ימין."
"ואני ג'אנגקוק."
"נעים מאד ג'אנגקוק."
"בהצלחה."
"גם לך."
ג'אנגקוק סיבב את ראושו וג'ימין המשיך להביט בו, כשחלפה לפחות דקה, ג'ימין נתן לעצמו סתירה כשהבחין שהוא עדיין בוהה בג'אנגקוק.
הוא נתן לעצמו סתירה נוספת וחזר להביט בשופטים.