גימין התיישב על המיטה של גין.
לאחר כמה דק' גין ניכנס עם כוס מים.
גימין לקח את הכוס מגין ולגם מימנה.
לאחר כמה דק' גימין נירגע קצת.
"אתה מעכשיו צמוד אלי" גין הודיעה לגימין חד משמעית.
גימין הנהן.
גין התקרב אל גימין ונתן לו חיבוק חזק
"אני צריך לראות מה לעשות עם גאנגקוק" גין אמר תוך כדי שחיבק את גימין.
"שום מילה גין."
"הוא לא יכול להמשיך כך."
"שום מילה על זה שאני מרגיש אליו משהו."
גין הנהן.
"גין התיק שלי על המיטה בחדר לך בבקשה תביא לי אותו "
גין הנהן ויצא.
אך גין דפק את הראש בנאמגון.
"אחח נאמגון."
"לאיפה אתה הולך?"
"להביא את התיק של גימין"
גין ניכנס לחדר.
גאנגקוק והוסוק כבר היו מוכנים.
"איפה גימין?" גאנגקוק שאל.
"למה אתה שואל?"
"התיק שלו פה"
"כן. באתי לקחת את זה"
גין לקח את התיק ויצא מהחדר.
"טוב בוא נלך לחכות להם בסלון."
הוסוק אמר תוך כדי שיצא מהחדר.
הוסוק התפלא לראות את יונגי וטאיונג מוכנים ומחכים כבר.
בדרך כלל הם האחרונים ותמיד צריך לחכות להם.
"יאללה זזנו?" נאמגון שאל.
גימין החליט לחייך למרות שלא התחשק לו.
הם הגיעו ללונה פארק.
"אתה לא מפחד הוסוק?" גימין שאל את הוסוק.
"אה.. לא נו אל תגזים."
"אה לא? טוב אין בעיה אתה עולה איתי על כל המתקנים."
הוסוק הנהן אך הלב שלו פעם מהר ברגע שראה את האנקונדה.
"אני רוצה גלידהה" טאיונג החליט לשגע את יונגי ותוך כדי גרר את יונגי לקיוסק.
כל אחד קנה מה שהוא רצה.
גימין בא לתת לגאנגקוק ביס אך הפעם גאנגקוק לא התנגד והעיף לגימין את היד.
להפך הוא נתן לגימין עוד ביס וגימין לקח ביס נוסף.
"טעים?" גאנגקוק שאל את גימין.
"כן''
גימין נתן יד לגין וגאנגקוק התבונן בהם.
"לא הייתי צריך להתנהג אליו ככה בבוקר" גאנגקוק אמר לעצמו והתחרט על מה שקרה היום בבוקר.
גאנגקוק התבונן בגימין שרץ.
"לאיפה אתה רץ גימין??" גין צעק ותוך כדי רץ אחרי גימין.
גין החליט שהיום הוא ייתן לגימין להנות והוא יהנה איתו ביחד לא משנה מה.
גאנגקוק חייך כשהבחין בגימין שחייך ותוך כדי קופץ ומשתולל כמו בהמה.
הוסוק חייך כשהבחין שלגאנגקוק יש חיוך על השפתיים בזמן שהוא מביט בגימין.
לפני שהם עלו לרכבת הרים גימין התבונן בה "על החיים ועל המוות" .
"מה? לא! אני לא עולה על הדבר הדפוק הזה." הוסוק התחיל לעשות פוזות.
"אין דבר כזה. אמרת. אתה צריך לקיים את מה שאמרת" גימין אמר ותוך כדי דחף את הוסוק למושב של הרכבת.
הרכבת התחילה לנסוע.
"לאאא" .
גימין פשוט נקרא מצחוק למראה פניו של הוסוק.
הם ירדו מן הרכבת והמשיכו ללכת.
"אתה נהנה גימין?" גין שאל את גימין.
"כרגע כן."
גין חייך.
הוא הבחין בכך שעכשיו גימין נהנה אך הוא ידע שכשהם יחזרו הכאב גם יחזור.
גאנגקוק הביט בגימין שצחק ביחד עם גין.
"למה עכשיו הוא לא מציק לי?
תמיד הוא היה קופץ עלי ואומר לי שהוא אוהב אותי ועכשיו הוא ביכלל לא מסתכל לכיוון שלי." גאנגקוק אמר לעצמו ועדיין המחשבה הזאת מפריעה לו.
אך גין צדק בזה שאמר שהכאב יחזור כשגימין יחזור לעצמו.
אך גימין נהנה בלונה פארק למראית עין.
הוא נהנה אך תמיד היה את הדבר הזה שיהרוס לו את ההנאה הזאת.
הוא שם לב שגאנגקוק התבונן בו.
אך הוא התעלם מכך.
הוא מפחד להיפגע שוב.
אך גימין גם שם לב שטאיונג ניצמד הרבה במהלך שהותם בלונה פארק אל גאנגקוק.
וזה הפריעה לגימין כי גאנגקוק לא העיף את טאיונג מימנו ולא צעק עליו או עשה לו פרצופים מציקים.
ולו?
כן. אותו הוא תמיד דחף ותמיד נימנע מימגע איתו.
במכונית גימין חשב על ההבדל איך שגאנגקוק מתנהג לטאיונג ולו הוא רק מכאיב בלי לשים לב.
הם הגיעו הבייתה מאוחר.
כולם נישפחו על המיטות.
"הוסוק אני רוצה הפעם לישון למטה במיטה שלך."
"טוב אני אישן למעלה. ''
"לילה טוב הוסוק"
"גם לך גימין תישן טוב."
הוסוק נירדם וגם גאנגקוק.
גימין התבונן בגאנגקוק שישן.
לאחר כמה דק' גימין נעל נעליים ויצא.
אך לפני שגימין יצא הוא עשה דבר אחד.
גימין ניגש למיטתו של גאנגקוק ונתן לו נדיקה עדינה בלחי.
"תישן טוב גאנגקוק "
גרונו של גימין היה חנוק מדמעות.
"אני מצטער גאנגקוק.
אבל כשאני לידך רק כואב לי יותר."
זלגו לגימין דמעות.
הבכי עמד להתפרץ אך הוא שמר אותו.
"אני אוהב אותך גאנגקוק.
אל תשכח את זה "
גימין התרומם ויצא.
YOU ARE READING
Jikook- You're My Time.
Romance"לפעמים נשמתי נעצרת אך איני עוצר ותמיד ממשיך לרוץ, איני רוצה לדעת לאן אני הולך גם אם אני מנוגד מהשמש פעם אחת להווה, פעמיים לעבר. שמח על כך שפגשנו אחד את השני. מעכשיו ועד הסוף. אני אקרא לך. אני אגע בך. העשה זאת, ואתה יודע את זה. אני אמצא את הזמן שלי...
