Jikook- You're My Time.

חלק 15

בבוקר גאנגקוק עדיין לא הרפה מגימין, לא היה אכפת לו כבר מכלום.
הוסוק בבוקר התעורר וצילם אותם, הוא ידע שהוא חייב לשמור את התמונה הזאת ולשלוח אותה לגאנגקוק.

גימין פקח עיניים ראשון והביט בפניו של גאנגקוק שהיו מולו, ונתן לשפתיו נשיקה עדינה.
גאנגקוק פקח עיניים.
"התעוררת? " גימין שאל את גאנגקוק וחייך.
"כן, איך ישנת?" גאנגקוק שאל וליטף את לחיו של גימין.
"ישנתי היטב" גימין אמר ונתן לגאנגקוק נשיקה על שפתייו.
גאנגקוק חייך.
"היי, אתם, תפסיקו שם" נאמגון צעק.
גימין הרים והפנה את ראושו, הוא ראה את הוסוק, יונגי וג'ין מתבוננים בהם.
גימין הרגיש פתאום מובך, אז הוא הטמין את ראושו בחיכו של גאנגקוק.
גאנגקוק חייך וליטף את לחיו של גימין.
"מה הבעיה שלכם?, גם זה אסור?!"
גאנגקוק צעק, הוא יודע שיש דברים שהוא ממש לא רוצה לשמור אבל יש פעמים שהוא חייב, אבל עכשיו הוא עם הממברים.. הם צריכים להבין ולהחליק על זה.
הוסוק חייך.
"אני לא ראיתי אותך ככה הרבה זמן."
"איך ככה?"
''מחייך ''
"זה בזכותו" גאנגקוק אמר וליטף את לחיו של גימין.
"גאנגקוק אם עוד פעם אחת תכאיב לגימין.. אני גומר אותך" גין אמר והתקרב אל גאנגקוק.
"על צאוורי"
"שמור עליו" גין אמר ובילגן לגאנגקוק את השיער.
גאנגקוק התרומם והתיישב, הוא הושיב את גימין בין רגליו.
"גאנגקוק צריך להביא את החפצים שלי מהבית של אח שלי."
"המפיקים בסדר איתך נכון?" גין שאל וגימין הנהן.
"ייסס" הוסוק אמר והתחיל לרקוד..
גאנגקוק קם ומשך את גימין, הוא אחז בידו וניכנס איתו לחדר.
הדברים של גימין עדיין נשארו שם, איך שהם היו באותו סדר, גימין תמיד היה מסודר והוא נהנה להביט באיך שזה היה מסודר.
גאנגקוק החליף בגדים ושתף פנים.
הם ניכנסו למטבח, היה כבר אוכל מוכן.

גאנגקוק וגימין יצאו מהבית וניכנסו לרכב.
גאנגקוק נהג עם יד אחת על ההגה ואת היד השניה הוא הניח על ידו הקטנה של גימין.
גימין חייך.
זלגה לגאנגקוק דימעה.
"מה יש גאנגקוק? "
גאנגקוק בלע את הרוק והחניק את הבכי שעמד לפרוץ.
"כלום.."
שתיקה.
ידו של גימין ניגשה לנגב לגאנגקוק את הדימעה הנוספת שזלגה.
גאנגקוק החזיק בידו של גימין והניח על לחיו.
גימין חייך.
המשיכו לזלוג לגאנגקוק דמעות.
"כמה התגעגעתי לחיוך הזה"
גימין נתן לו נשיקה על הלחי והמשיך להישאר כך שפיו צמוד ללחיו של גאנגקוק.
"אני התגעגעתי אלייך."
גימין שתק וליטף את לחיו של גאנגקוק שהייתה מלאה בדמעות.
"אתה היחיד שתגרום לי לאושר, תישאר לידי גימין, תישאר לידי לנצח."
הייתה שתיקה..
"אני אוהב אותך גאנגקוק "
גאנגקוק הפנה את ראושו והביט בפניו היפות של גימין.
"גם אני אוהב אותך גימין"
גאנגקוק ידע שהוא חייב להתרכז בנסיעה, אחרי כמה דק' הם הגיעו לבית של קאי.

גימין דפק על הדלת וגאנגקוק עמד לידו.
קאי ניגש לפתוח להם את הדלת.
"גימין.. או.. רגע אתה גאנגקוק? "
"כן" גאנגקוק אמר ובירך את קאי לשלום והרכין את ראושו בפני קאי.
"באת לקחת את החפצים שלך נכון?" קאי שאל וגימין הנהן.
גימין ניכנס וגאנגקוק אחריו, הוא אמר לגאנגקוק לחכות לו בסלון וניכנס לחדר. גאנגקוק התיישב על הספה וקאי נעמד מולו.
גאנגקוק התרומם.
"תקשיב לי אתה טוב." קאי דיבר עכשיו ברצינות.
"גימין עבר תקופה ממש קשה ואני מאמין לך שגם אתה.
תשמור עליו  ואל תכאיב לו.
אל תיתן לו להיפגע.
תאהב אותו ותן לו כל מה שיש לך, אל תיתן לו לבכות.
אני יכול להבין מה גימין מצא בך.
אתה גבר נאה, ובכל זאת אני נותן לך עכשיו את מלוא האחריות, תשמור עליו ואל תכאיב לו..
אני רוצה שהוא ימשיך לחייך.
שתמיד יהיה לו את החיוך והאושר שהיה לו על הפנים כמו שהוא היה עכשיו לצידך..
אל תרפה מימנו לעולם"
'לעולם אל תרפה ממשהו שאתה אוהב.
אני לא ארפה מימך גימין.
לעולם.'
"תמיד תגרום לו לחייך"
גאנגקוק הנהן.
"הדבר שהכי גורם לי לחייך זה להביט בגימין מחייך.
אני תמיד יגרום לו לחייך.
אני יעשה הכל בשבילו, הוא חלק מימני.
הוא ניכנס לי ללב קשה, ולא יצא משם.
אני לא אתן לו להרגיש כאב, אני יעשה הכל כדי שלא יכאב לו." גאנגקוק אמר.
גימין התקרב אל גאנגקוק וחיבק אותו.
גאנגקוק הביט בגימין.
"אני יודע שתעשה הכל כדי שלא יכאב לי" גימין אמר והביט בגאנגקוק, גאנגקוק נתן נשיקה עדינה למצחו של גימין וליטף את שיערו.
קאי חייך.
"גאנגקוק יש לך אוצר, תשמור עליו"
"אתה מוכן?" גאנגקוק שאל את גימין.
"כן, להתראות קאי. "
גימין ניפף לשלום לקאי ונתן לו חיבוק חזק.
"להתראות גימין"
גאנגקוק לקח את המזוודות מגימין והכניס לרכב.
הם ניכנסו לרכב..
גאנגקוק נסע והביט בכבישים תוך כדי שהוא שומע את נישמותיו של גימין..
ישן עמוק כל כך.