"גימ- אני אעיר אותו" קטע טאהיונג את המורה, הוא לא רצה שהיא תגיד לגימין להעיר אותו..
"בסדר אני ממשיכה שמות" הכריזה המורה והמשיכה להקריא שמות..
טאהיונג התקרב אל יונגי 'זה לא יפה להעיר בן אדם ישן' חשב לעצמו אך ידע שאין לו ברירה... גאנגקוק אמר לו להקשיב למורות... וכך עשה. "יונגי?" הוא לחש לאוזנו "המורה אמרה שתקום" הוא שוב לחש לו. באופן מפתיע, יונגי פתח את עיניו ברוגע ובהה בטאהיונג "איך גרמת לגאנגקוק להשתגע?" היא שאל בשקט "א-אני לא יודע.." השיב לו טאהיונג. יונגי התיישר והביט במורה, טאהיונג המשיך לעמוד לכמה שניות עד שנכנס חזרה למציאות והלך להתיישב במקומו. המורה לימדה ולימדה ולימדה.. זה ניראה כאילו היא לא תסיים בחיים!
נשמעה דפיקה בדלת לאחר אישור המורה גאנגקוק נכנס והתנצל, חיוך אוטומטי עלה על פניו של טאהיונג וגאנגקוק הגיש למורה מין דף מקופל והלך להתיישב במקומו. טאהיונג הסתכל עליו זמן מה וכשגאנגקוק שם לב הוא סימן לו להקשיב למורה ומייד טאהיונג הביט במורה מקשיב לכל מילה (לא הקשיב בכלל).
נגמר השיעור אחרי שעתיים שלמות שלמדו ללא הפסקה! ומה עוד?! מתמטיקה! כל המיספרים הללו גרמו לטאהיונג סחרחורת והוא היה כל כך עייף "ג-גאנגקוקי.. אפשר משהו טעים?" שאל טאהיונג כשראשו מותקף בסחרחורת קלה "בוא נצא.." אמר גאנגקוק ותפס את ידו של טאהיונג "רגע! אני יכול ללכת להפסקה עם גימין, נאמגון, הוסוק וגין? בבקשהה, גאנגקוקיי, הרבה זמן לא ראיתי אותם" ביקש טאהיונג בהתחננות וכמעט ירד על בירכיו "בסדר קח" הסכים גאנגקוק והושיט לטאהיונג כסף, אני רוצה שתקנה לך ולחברים שלך אוכל, אתה רזה מידיי" אמר גאנגקוק לטאהיונג והסתובב לכיוונו של יונגי שחיכה לו. "תודה" צווח טאהיונג בהתרגשות ורץ לחבק את גבו של ג׳אנגקוק. "טאה אתה בא?" צעק לו ג׳ימין מבחוץ וטאהיונג רץ לכיוונו והשניים רצו יחד אל החצר "ג׳יני, נאמג׳י, הובי!!" צעק טאהיונג לחבריו שחיכו לו ולג׳ימין וחיבק כל אחד מהם "קוקי הביא לי דפים כדי לקנות לנו אוכלל" צעק טאהיונג בהתרגשות והושיט לג׳ין את ה'דפים' "ואוו.. זה הרבה" ג׳ין היה בהלם מהסכום וטאהיונג הביט בדפים שאחז בידו בחוסר הבנה "זה רק שתיים" הוא אמר בתמימות "חח חמודי! השתיים האלה שווים הרבה" ציחקק ג׳ין ונאמג׳ון אחריו, הוסוק וג׳ימין פשוט חייכו "אז תקנה לנו אוכל, קוקי אמר שאני צריך לאכול הרבה כי אני רזה" חייך טאהיונג והושיט לג׳ין את הכסף "אתה באמת צריך לאכול הרבה" ציחקק הוסוק בזמן שג׳ין הלך לקנות את האוכל.
בנתיים כשג׳ין לא נמצא כל הארבע התחילו לרכל עליו ולצחוק יחד "על מה דיברתם?" שאל ג׳ין כשחזר עם האוכל "חח לא חשוב" ציחקק ג׳ימין וג׳ין כבר ידע באותו רגע מה הלך שם "מה אמרתם עליי הפעם?!" הוא שאל בכעס מזוייף וכולם צחקו "לא אומרים" צחק טאהיונג "טאהיונג! לא השתנית בכלל!" צחק גם ג׳ין, בעיקר מאושר "קדימהה אני רעב!" צווח ג׳ימין ולקח את הטוסט שלו, הטוסט המיוחד רק שלו.. הכי מגעיל שג׳ימין מוצא בזה טעים. אפילו המוכר היה בשוק שזה מה שג׳ין רצה להכניס לטוסט.. "ג׳ימין, מה יש לך שם?" שאל טאהיונג את ג׳ימין שניראה נהנה במיוחד מהטוסט שלו "זה טוסט עם חומוס, שוקולד ומלפפונים חמוצים.. וקצת קטשופ" אמר ג׳ימין בפה מלא ולאחר שבלע הכל, לקח עוד ביס. "א-אפשר לנסות?" שאל טאהיונג בבישנות "לא לא טאהיונג.. לא כדאי לך" "טאהטאה זה סכנה לנפש!" "מה יש לכם?! זה מעדןןן" ילל ג׳ימין לאחר עוד ביס "אני יכול?" שאל טאהיונג את ג׳ימין והתעלם מהשאר. ג׳ין כיסה את עיניו וכך גם הוסוק, נאמג'ון הביט בשניים מזועזע בזמן שטאהיונג קירב את פיו אל הטוסט ולקח ביס. הוא התחיל ללעוס ופער את עיניו "היי טאהיונג אתה בסדר??" התנפלו השלושה עליו בדאגה "אה-- ז-זה.." הוא גימגם ובלע את מה שהיה בפיו "טעים לי!" הוא צעק וחטף לג׳ימין את הטוסט "הייי!! זה האוכל שליי!!" צעק עליו ג׳ימין והשאר פשוט הביטו בו בשוק. "ה-הם לגמריי החברים הכי טובים.. ועכשיו ז-זה רשמית!" הודיע הוסוק וזייף התעלפות "לגמריי!" הסכימו נאמג׳ון וג׳ין.
ג׳ימין קרע חצי מהטוסט שטאהיונג לקח לו והתחיל לאכול. השניים התענגו כל כך על הטוסט ואפילו הזמינו עוד אחד!
כשסיימו את כל האוכל, כולם התחבקו וחזרו כל אחד לכיתתו "מינהו!!" צעק ג׳ימין "טאהטאה אני הולך למינהו.." הוא הודיע לטאהיונג "אני לקוקי" טאהיונג אמר וחייך וכל אחד הלך לדרכו
YOU ARE READING
חברות חדשה BTS Vkook〜(꒪꒳꒪)〜
Adventureטאהיונג היה ילד מאושר, הוא היה ילד רגיל בן שש. לא היו לו אחים או אחיות לא היה למשפחתו הרבה כסף אבל תמיד היה אוכל בבית לטאהיונג היה חבר טוב בשם גאנגקוק. גאנגקוק וטאהיונג היו מקושרים מאוד, הם העריצו אחד את השני, הם היו מאוד מאושרים יחד. כמה ימים אחרי...
