"טאהיונג!! מה קרה לך?! למה כולך דם?! מה זה כל הסימנים האלה?! טאהיונג אתה שומע?!
טאהיונג!! תפתח את העיניים!! טאה!!" נלחץ גימין כשראה את טאהיונג נופל על הרצפה כשעיניו סגורות
"מה קרה לו?" שאל גין כשהוא עוזב את הכביסות ורץ לעברם של גימין הלחוץ וטאהיונג המעולף.
"הוא פ-פשוט נ-נכנס ומ-מת" אמר גימין כשדמעות חונקות את גרונו.
גין נבהל ומיהר לבדוק את הדופק של טאהיונג ופשוט התגלגל על הרצפה מצחוק
"מה אתה צוחק?! טאה שלי מת מולך וככה אתה צוחק עליו?!?! תקולל!!!" אמר גימין בעצבנות וחיבק את טאהיונג חיבוק מוחץ כדמעותיו נספגות בחולצתו של האחר
"ג-גימין" ניסה גין להרגע ובקושי הצליח לדבר מרוב צחוק
"לא מדבר איתך!!" אמר גימין תוך כדי שהוא בוכה על חזהו הקטן של טאהיונג
"גימין מותק!! הוא לא מת!! הוא מעולף" אמר גין והתקף הצחוק חזר אליו
"מ-מ-מה?? הוא לא מת!!!! ישששש!!! טאה אתה בסדר!!! " צעק גימין ולא הפסיק לנשק את ראשו של טאהיונג ולהודות לו
"ת-תפסיק!!!" צעק גין שכבר כאבה לו הבטן מצחוק
"או גימינשי.. מה אתה עושה?" שאל טאהיונג בקול חלש
"טאה טאה קמת!" אמר גימין בהתרגשות ועזר לטאהיונג לעבור לתנוחת ישיבה
"למה? ישנתי?" שאל טאהיונג וגימין ישר חזר לחבק אותו
"אהה גימין!! זה כואב!!" צעק לפתע טאהיונג ונאנק מכאב
"כ-כואב?!" בלי לשאול מיד גימין הוריד מעל טאהיונג את חולצתו
עיניו נפערו מהמראה המזעזע, כל גבו של טאהיונג היה מלא חבלות ופצעים
"ט-טאה מ-מה קרה ל-לך?" שאל גימין ודמעותיו חזרו לעיניו
"אהה זה.. אני סוג של התחצפתי והם הרביצו לי" אמר טאהיונג והשפיל את ראשו
"איפה הוסוק ונאמגון?" שאל טאהיונג כשהוא מחפש אותו בחדר ולא רואה אותם
"הם הלכו לשטוף את הבית" אמר גין וליטף את שערו של טאהיונג
"מה זה על היד שלך, היא תקעה בך את הציפורניים המזוהמות שלה?!" שאל גימין לפתע
"אממ כן והיא לקחה לי את האוכל
אני גם לא חישב שהתחצפתי בכלל!!
היא זרקה עלי את האוכל והכל נשפך על הרצפה אז רק אמרתי לה שזה לא יפה ויש אנשים שאין להם אוכל בבית ושהיא מזלזלת באוכל ואז הוא הרביץ לי ואמר שאני הייתי צריך להרים את האוכל ולשתוק ואז הם התחילו להרביץ לי והיא משכה אותי לחדר ונעלה אותנו פה" אמר טאהיונג בקול תמים כשהוא לא מבין מה להתחצף בזה בכלל
"היא פשוט חסרת רגישות" מלמל גין בעיקר לעצמו
"בוא נלך לנוח" אמר גימין וקם
"אהה כואב לי" אמר טאהיונג כשניסה לקום
גימין מיד התכופף לעברו והוריד ממנו את מכנסיו
"מה אתה עושה?!" שאל טאהיונג מופתע וגין מיד כיסה את עיניו
"אני רוצה לראות איפה עוד פצעו אותך ומה לעזעזל?! כמה הם הרביצו לך?!" אמר גימין ועם עזרתו של גין ביחד הם הרימו את טאהיונג למיזרן וכיסו אותו בשמיכה
"ג-גימין קר ל-לי" אמר טאהיונג לגימין אחרי כמה דקות שהוא רועד מקור
"קח תואכל מהאוכל שלי ונלך לישון אמר גימין והאכיל את טאהיונג בבשר ואורז
"וואו לך יש תאבון בריא" אמר גימין לטאהיונג שתוך שתי דקות סיים את רוב האוכל
"מה איתך גימין? אכלת?" שאל גין כשראה את טאהיונג לוקח את הביס האחרון ומשאיר מגשית ריקה
"כן בטח.. אכלתי קצת ממך וקצת מנאמגון והוסוק" אמר גימין בתמימות
"אכלת ממני?!" שאל גין ופתח את קופסת האוכל שלו מבחין באורז ועצמות עוף
"חטיחת!!" התחיל גין והתייאש מפרצוף הכלבלב של גימין
"ג-גימין ב-באמת שק-קר לי" אמר טאהיונג כשכולו רועד ושפתיו קיבלו גוון סגול מהקור.
גימין מיהר וניכנס מתחת לשמיכה הדקה ונתן לטאהיונג להתכרבל בו ולהרגיש את חום גופו.
כך השניים נסחפו לשינה מתוקה.
"גיןן סוף סוף סיימ-"
"ששש... הם ישנים" השתיק גין את הוסוק שנכנס מותש מכל הקטע של הנקיון הזה
"איזה חמודים!!" לחש נאמגון כשנכנס וראה את טאהיונג מכורבל בגימין
"אוקיי צריך ללכת לישון מחר יום עמוס" אמר גין ותפס את זרועותיהם של הוסוק ונאמגון ומשך אותם למזרן הגדול יותר וכולם הלכו לישון...
המשך יבוא...
הפרק קצר כן... אבל פשוט התחלתי חלק שני ואני לא מפסיקה לבכות כולי אדומה!!!
אני יעלה חלק שני היום אני מקווה💜
YOU ARE READING
חברות חדשה BTS Vkook〜(꒪꒳꒪)〜
Aventuraטאהיונג היה ילד מאושר, הוא היה ילד רגיל בן שש. לא היו לו אחים או אחיות לא היה למשפחתו הרבה כסף אבל תמיד היה אוכל בבית לטאהיונג היה חבר טוב בשם גאנגקוק. גאנגקוק וטאהיונג היו מקושרים מאוד, הם העריצו אחד את השני, הם היו מאוד מאושרים יחד. כמה ימים אחרי...
