𝑷𝒍𝒆𝒂𝒔𝒆 𝒔𝒂𝒗𝒆 𝒎𝒆- 𝒕𝒂𝒆𝒌𝒐𝒐𝒌🔫

✨פרק 6✨

פרק 6:

נקודת מבט של ג'אנקוק:
פרצתי לתוך השירותים, והזדעזתי למראה עיניי..., טאהיונג  שכוב על הכיור מתנשף במהירות, גופו התחתון ערום, כולו דומע וצורח פרצופו קיבל את הצבע אדום, גבתו נפתחה ויורד מימנה דם, בזמן שארבע גברים גדולים כופים אותם עליו, זה היה מראה מאוד קשה לי, למרות שראיתי הרבה דברים קשים, זה הפך להיות ראשון, בלי לחשוב הרבה, העפתי את הבן אדם שעז לגרום לדבר היפה הזה לבכות!, תפסתי בפרצופו והעפתי לו בוקס, אני חושב ששברתי  לו את האף, בזמן שכיסחתי את הבן זונה הזה, חבריו ניסו לברוח, הם מצחיקים אותי, הם חושבים שהם יכולים לברוח מימני?, הם טועים!, עזבתי את הבן זונה הזה, הוא נפל מייד לרצפה,

נקודת מבט טאהיונג:
הרגשתי את אותו בן אדם שחדר אליי עם אצבעותיו, עף מימני, וכך כולם, נפלתי על הרצפה כמו מישהו מחוסר הכרה, התרחקתי לקיר הקרוב שהיה לידי, סידרתי את מכנסיי, והצמדתי את רגליי לחזה שלי, וככה אני יושב מכווץ בתוך עצמי לכדור קטן,

נקודת מבט של ג'אנקוק:
כיסחתי את כל הבניין זונות האלו, העפתי את מבטי לטאהיונג המכווץ בתוך עצמו, שמעתי יבבות חלשות מכיוון טאהיונג, הוא בוכה... הוא נראה כל כך טהור, איך אפשר לפוגע במלאך כל כ- יאא ג'אנקוק! איך אתה יכול לדבר ככה! הוא סתם סטוץ קטן!, קול קטן בראש העיר אותי מהמחשבות למציאות הרעה.., היתקדמתי לאט לטאהיונג, לא יודע מה אני אמור לעשות במצב שהסטוץ העתידי שלי כמעט נאנס, ירדתי על ברכיי, והושטתי את ידיי לגעת בכתפו, והוא נרטע לאחור מיד, שמתי לב שהוא רועד ממש, הנישמות שלו מהירות וקצרות, ונפל לי האסימון.. יש לו התקף חרדה!, הושטתי את ידי שוב אליו, הוא העיף את ידי במהירות, והתחיל לבכות ולמלמל מילים כמו- 'בבקשה', ' סליחה באמת סליחה', 'תתן לי ללכת!',
'סוהו, תפסיק!', ' א-אל ת-ת-תיגע ביי, בבקשה' , " טאהיונג.. זה לא סוהו זה ג'אנקוק.. אל תדאג" אמרתי לו בקול חם ואוהב, והושטתי את ידי שוב בפעם השלישית, והוא לא נרטע, אלא להפך נתן לי לעזור לו, הוא הפסיק לבכות, הרמתי לו את ראשו, הוא נראה מושלם, הוא נראה כל כך יפה שהוא בוכה, הוא היה בצבע אדום עיניים דומעות, אדומות נפוחות, הוא יבב, לפתע הוא חיבק אותי, ומילמל תודה, ונרדם תוך כדי שידיו הקצרות מסיביב גופי הגדול, הרמתי אותו אליי, ככה שרגליו מסביב גופי ואני נעזר בישבנו כדיי להרים אותו, אפילו לא הייתי צריך להשתמש בדלת.. (מי שעוקב אחריי הסיפור יבין) הלכתי לחדרי שהיה בקומה שלישית, המסיבה לקראת סיום כולם פה שיכורים, פתאום בא אליי נער עם שיער וורוד שכל צאוורו מכוסה בהיקי, 'הוא ניראה שיכור' חשבתי לעצמי,  הוא נעמד מולי מתכנן מה להגיד לי, " יאא, ראית את טאהיונג?!" הוא צעק, " הוא שם לב למישהו שתלוי אליי, ואני חושב שהוא הבין שזה טאהיונג, " מה הוא עושה אצלך!?, למה הוא שיכור!?" הוא שאל במהירות, זה נראה שהוא כבר פיכח, " קח אותו" אמרתי וזרקתי אותו אליו, והוא הצליח לתפוס, היתקדמתי לחדרי ועברתי אותו, פתאום הרגשתי את ידו על כתפי, הסתובבתי, שמתי לב שהוא שם לב להיקי על צווארו         " מה קרה לו?" הוא שאל בקול רציני ולא הוריד את מבטו מטאהיונג המעולף, " תלמד את החבר הזה שלך לא ללכת לבד לשירותים, למה אתה לא יכול לדעת במי תתקל" אמרתי בקול רציני והגנבתי מבט לטאהיונג המעולף, " מה. קרה. לו." הוא חזר על כל מילה בנפרד וסובב את מבטו אליי, הוא נראה עצבני, " חבורה של גברים גדולים ניסו לאנוס אותו והצלתי אותו" אמרתי בחוסר עניין, " אל תספר לו .., עדיף שישכח את זה" לא הבנתי מה יצא מימני שאמרתי את זה, זה לא היה אני, היסתובבתי שראיתי אותו מהנהן, אני מקווה שהוא בסדר.., זה היה מחזה די קשה לצפייה בעיניי, אני כבר לא יכול לחשוב על להכניס אותו למיטה...

נקודת מבט של ג'ימין:

אני לא מאמין, איך לא שמרתי עליו, כרגע אני מחפש את ג'ין, שמתי את טאהיונג על גבי, אני מרגיש אשמה לגביי מה שקרה לטאהיונג.., הוא מלאך תמים, הוא לא צריך שמשהו תהרוס לו את התמימות, ראיתי את ג'ין רץ ותוך כדיי מתלבש מאיזה חדר, " מה קרה ג'ין?, למה אתה יוצא מחדר כלשהו?" שאלתי מבולבל מהתנהגות של הגדול מבינינו, " מ-מה??" הוא שאל ולא הביט בי אלא לחדר שממנו ברח, הבנתי שקרה משהו ואני לא אשאל אותו עכשיו, " לא משנה, בוא נלך" אמרתי מסמן עם ראשי לכיוון היציאה, הוא סוף סוף הביט בי, יותר נכון הביט בטאהיוג, " מה קרה לו?" ג'ין שאל בקול דואג המפורסם שלו, " היה לו מפגש לא נעים כל כך עם חבורת גברים בשירותים..." אמרתי בקול רציני ולא נעים, ג'ין לא הבין למה אני מתכוון אבל הבין את הרמז, הלכתי לכיוון היציאה וטאהיונג על גבי וג'ין אחריי, ' הוא נראה מאוד מבולבל', חשבתי לעצמי, אמרתי לעצמי שאשאל אותו הפעם הבאה
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
פרק דיי קצר
סורי
אם שמתם לב החלפתי תמונת לספר,יפה?

💛אשמח אם תצביעו 💛
💛אשמח אם תגיבו לי איך היה הפרק💛