part 11 ♥️

2K 98 195
                                    

××××נ.מ ג'יימי××××

נכנסתי לבית ספר עובר בין כל התלמידים בשקט אני לא רוצה למשוך תשומת לב

אין לי כוח לתשומת לב כרגע

הלכתי ללוקר היו שם מלא מכתבים של משתתפים בצערך

איזה מטומטמים אני לא מצטער על המוות של אבא שלי אני גרמתי למוות הזה 

הוצאתי את הדברים מהתיק שלי והכנסתי את הדברים הנכונים ומתקדם לכיתה

אפילו לא מסתכל על המכתבים האלו

התיישבתי במקום שלי

נשען על הקיר

ומחכה לתחילת השיעור בשקט

"יושבים פה" קול של מישהי לא מוכרת נשמע

"מה?" היא רצינית שהיא אומרת לי שיושבים פה אני יודע שיושבים פה! אני יושב פה!

"המקום הזה תפוס הוא שייך למישהו"

הרמתי את ראשי מהקיר

"אני יודע שהוא שייך למישהו הוא שייך לי עכשיו תסתובבי קחי את התחת שלך ועופי מפה" חייכתי חיוך למרות שלא יכולה לראות אותו בגלל הכובע שעל ראשי

צחקוק נפלט מפיה

"לא המקום הזה שייך לג'יימי ואתה בוודאות לא ג'יימי הוא לא מתנהג ככה"

צחקתי 

"תתפאלי" לחשתי והחזרתי את ראשי למקומו על הקיר

עברו עוד כמה דקות של שקט אז אני חושב שהיא הלכה אבל אז

"היי! אתה שם תוריד את הכובע איפה אתה חושב שאתה נמצא!?" 

יש המורה הגיעה!

"אני חושב, לא בטוח, תתקני אותי אם אני טועה, אני חושב שאני בבית ספר" הרמתי את ראשי מהקיר והתיישבתי נורמלי

"בדיוק אתה בבית ספר תוריד את הכובע" למישהי יש קול של קרפד

"לא" חייכתי חיוך קטן

"מי אתה עם אפשר לשאול?" היא פתחה את היומן שלה כנראה כדי לרשום לי הערה משמעתית

"ג'יימי" כולם הסתכלו עליי בהלם 

"ג'יימי פוקס" צחקקתי

×-×

כאשר היה הצלצול להפסקה לא נעמדתי חיכיתי שכולם ילכו אבל כולם נשארו חיכו לראות את הצעד הבא שלי

אוקי אם הם לא ילכו אני אלך

קמתי ממקומי

אבל כשבאתי לקחת את התיק שלי הכובע של הזקט שלי שהסתיר את פני ושערי נמשך מעלי

"מה לעזאזל!?" שמעתי את הקול של מייסון מאחורי

צחקקתי

"כן כולם ג'יימי פוקס חזר והוא חדש יותר מתמיד התגעגעתם?"

נקמה של בייביWhere stories live. Discover now