נקמה של בייבי

החתונה

אוקי זה פרק במיוחד לשני שמסתבר שלא אמרתי לה פעם אחת תודה היא הייתה בין הקוראות הראשונות שלי אז תודה לך

Shani_Gutman1

××××נ.מ ג'יימי××××

קראתי את המכתב שוב ושוב עד שהוא נחקק בזכרוני, הטבעת כבר הייתה על ידי, תפסה את מקומה על אצבעי

ניסיתי לעצור את הדמעות שזרמו במורד עיניי

אחרי כמה זמן הצלחתי, אבל גופי עדיין רעד

צעקות ורעשים נשמעו מבחוץ

זה היה הקול שלו, חייכתי בהתרגשות

קמתי ממקומי על הכיסא שלו והלכתי לספה שנמצאת ליד הדלת

הקולות התחזקו עד שהיו ממש מעבר לדלת

לקחתי נשימה עמוקה

הדלת נפתחה ודרכה נכנסו שני אנשים

מייקל וגקסון

שערו של מייקל היה פרוע והחליפה של גופו הדגישה את שיריריו

שיחררתי אנחה שקטה ונשכתי את שפתי התחתונה

איך התגעגעתי אליו

"אתה יכול להסביר לי למה 38 שומרים שלי מתים עכשיו ואיך בדיוק?!" מייקל צעק על גקסון

"אני גם לא יודע מייקל אבל להתפרץ ככה לא יעזו-" גקסון התחיל בניסיון להרגיע את מייקל

"למורנו אין שום אינטרס לעשות את זה לא התקרבנו אליו מאז שחטפנו את העשרים שומרים האלו על ג'יימי אבל זה היה לפני יותר מחצי שנה אין לו שום סיבה לעשות את זה" מייקל אמר והכה את שולחנו בעצבים

"אנחנו נמצא את מי שעשה את זה אל תדאג" גקסון הלך אל מייקל ותפח על גבו "מתי תיתן לו את הטבעת?"

"אני פחדן מידי בשביל זה אני לא יכול להסתכל לו בעיניים אחרי מה שאמרתי לו" דאדי נאנח

"איזה מזל שאתה לא צריך כי לקחתי אותה לבד" אמרתי בחיוך וגרמתי להם להסתובב במהירות לכיווני

הנחתי יד על הירך שלי ואת זאת עם הטבעת הרמתי באוויר ונופפתי להם

"התגעגתם?" צחקקתי

"ג'יימי אנ-" מייקל התחיל לדבר אבל קטעתי אותו

"קראתי את המכתב מאוד מרגש" קמתי ממקומי "יש לי גם משהו להביא לך"

התקדמתי אליו ונעמדתי מולו, הבדלי הגובה בינינו עדיין היו קיימים אז הייתי צריך להרים את ראשי כדי להסתכל עליו, הרמתי את ידי וסטרתי לו חזק

"למה זה היה?!" מייקל אמר כשהסתכל עליי

"זה רק ההתחלה" צחקתי ולא נתתי לדמעות לצאת הרמתי את ברכי ובעטתי לו בזין