Together forever no matter what you do -muke (Hebrew)

part-2

לילה ירד,הירח כבר תלוי בשמיים והכוכבים יחד איתו,מייקל ישוב יחד עם אימו על הספה בסלון,שניהם צופים בסרט נחמד,טיפה מצחיק,וטיפה מותח.

אימו של מייקל צוחקת בקול ומייקל מאלץ חיוך קטן.

"לילה טוב אימא,אני עולה לישון." אומר מייקל לפתע מנשק את אימו,מזנק מהספה ועולה למעלה.

אחרי מקלחת ארוכה עם מים רותחים מייקל לבש זוג בוקסרים שחורים ושכב במיטה,שוב הדמעות זולגות מעיניו,שוב לילה מלא בכי ודם עומד לפניו,הלוואי ויכל לגמור פה את חייו,אבל אפילו מלמעלה על העננים הוא לא מסוגל לראות את אימו בוכה,ושבורה.

מייקל הביט בשעון אשר נמצא על שידתו,נשארו לו שלוש שעות שלמות לשינה,הוא ניגב את פניו ואת חתכיו הטריים ושכב במיטה מכורבל בתוך שמיכת פליז חמה ונעימה,סוגר את עיניו ולמרות הכל,מתפלל לא לפתוח את עיניו מחר בבוקר...

-

אימו של מייקל נכנסה לחדר,מסיטה את הווילונות ונותנת לקרני השמש המסנוורות להסתנן לחדר ולבנה האהוב להתלוננן על האור המסנוור.

"קדימה מייקי,יש לך בית ספר היום."אימו משתמשת בכינוי שדי עצבן את מייקל.

"אימא אל תקראי לי מייקי." הוא התעלם לגמרי מכל המשפט.

"אוקיי מייקי." אימו של מייקל ציחקקה ויצאה מחדרו במהירות גורמת למייקל לגחך.

-

שעתיים עברו והנה בנתיים הראש שלי לא פגש את הלוקר,הראש שלי לא הוכנס לאסלה,על גופי לא מופיעים סימנים כואבים וחדשים,אולי זה בגלל שברוס עוד לא הגיע..

אז הנה אני יושב בקפיטריה,כמו תמיד לא אוכל כלום,רק משחק בשרוולים של הסוודר שלי,שבהחלט היה לא נחוץ ביום חמים שכזה,אבל אני לא רוצה שתלמידים אחרים יראו את החתכים ויניחו שאני פריק מוזר יותר ממשהם חושבים עכשיו, אז אני מניח שאני אמור לסבול במשך שש שעות מעכשיו...

-

נקודת מבט כללית.

מייקל היה בדרכו הביתה,אוזניותיו באוזניו והמוזיקה הדיכאונית והרועשת שוב מספר לו את כמה העולם אכזר.

אך באותו רגע מכונית מתפרצת למדרכה כמעט ופוגעת במייקל,הנער מבוהל וקופץ אחורה,נופל על ישבנו.

מתוך המכונית השחורה והמסתורית יוצא אדם גדול ושריר,אשר לוקח מצמיד במהירות למייקל מטפחת לבנה,החומר נכנס לגופו של הנער,האדם הגדול לוקח את מייקל כמו שק תפוחי אדמה,וזורק אותו לתוך המכונית השחורה....