חובה

27

הרופאה שמה את הבן שלי בין ידיי, במהלך כל הלידה בראיין לא עזב הוא דאג לנשק את ראשי ואת שפתיי ולהגיד לי כמה שאני יפה, ושאני חזקה.
הוא היה מהמם ביפיו, הוא היה שתי טיפות מים מבראיין. אומרים שאי אפשר לזהות את הילד ברגע שיוולד רק אחרי .
אבל הוא היה דומה לבראיין בקטע מפרחיד.
הרופאה לקחה אותומבין ידיי
״לאיפה את לוקחת את הבן שלי?״ שאל בראיין בתקיפות ואני צחקתי ונפלתי לשינה עמוקה

פתחתי את עיני רואה את בראיין מחזיק בידיו את הבן שלנו מחייך אליו.
הרמתי את האייפון שלי וצילמתי אותם והוא הרים אתה ראשו אלי וחייך חיוך קטן וגם את זה צילמתי .
״יפהפייה שלי, תודה לך הפכת אותי לאבא.״ אמר ונשק לשפתיי
״איך נקרא לו?״ שאלתי
״תמיד אהבתי את השם אוראל.״ אמר ואני הנהנתי בראשי
הוא העביר לי את אוראל ואני הסתכלתי עליו בחיוך
״שלום אוראל, אני אמא שלך.״ אמרתי מנשקת את ידיו הקטנות
״הוא כלכך קטן, ודומה לך בקטע מפחיד.״ אמרתי והוא חייך.

הגענו הביתה והמון בלונים היו בכל מקום מהמדרגות ירדו כמה, באוויר , קשת הכל בצבע כחול , כסוף ולבן .
עלינו לחדר שכבר הספקנו לעצב אני ובראיין ביחד שמים את המתוק הקטן שלנו בחדר כשהוא ישן ויורדים לשבת ביחד.
״אני עייפה.״ לחשתי
״בואי שימי ראש.״ אמר טופח על החזה שלו, הוא שכב על הספה, כשאני מעליו שמה את ראשי עליו , ורגלי בין רגליו, נחה לי כשידיו מלטפות את גבי ואת שיערי בעדינות. ותוך כמה דקות נרדמתי לשינה הכי עמוקה שהייתה לי .

//
״בואי צאי איתנו קים!״ התחננה אליי רומי
״אני אישה נשואה רום ואני אמא, לא חושבת שזה מתאים.״
״את יוצאת איתנו אנחנו נשתחרר ״ אמרה
״אבל בראיין לא פה והוא לא עונה כי הוא במשימה! אני לא יכולה לצאת עכשיו ובלי לעדכן אותו. חוץ מזה הוא אמור לחזור בכל רגע הביתה ואני צריכה להיות פה ושהוא לא יחזור לבית ריק.״ אמרתי ״חוץ מזה הבן שלי בבית איך את רוצה שאצא ואשאיר אותו לבד.״ שאלתי
״נו קים אל תהיי כזאת את מחר בת 23.״ אמרה
״תשאירי את אוראל עם העוזרות ובואי. יש לכם המון שומרים.״ אמרה
״אני לא מוותרת לך, בעוד חצי שעה אני אצלך. תשלחי לבראיין הודעה.״ אמרה וניתקה לפני שנספקתי לענות
ובאמת אחרי שעה היא הייתה כבר אצלי עם שמלה שהביאה מהבית שלה, מסלסלת לי את השיער ומאפרת אותי.
״בבקשה תשמרו עליו טוב, זו הפעם הראשונה שאני יוצאת במיוחד כשבראיין לא כאן ואני לא סומכת עלאף אחד רק עליכן, בבקשה.״ אמרתי לעוזרות
״אל תדאגי יקירתי.״ אמרה אחת מהן
״הכל בסדר, תהני.״ הוסיפה
״אני רוצה אחד בחדרו, לא לזוז לרגע .״ אמרתי לשומרים
״אין בעיה גברתי.״ אמר אחד מהם
ובשעה 10 כבר היינו במועדון,
המועדון שלא הייתי בו מאז יום ההולדת 18 שלי והנה אני כאן אחרי 5 שנים חוגגת את יום הולדתי ה 23 באותו מקום.
מאוד כעסתי שבראיין יצא למשימה לפני יום הולדתי ביום , רציתי שנחגוג ביחד כמו בכל שנה, אבל לא רציתי להלחיץ אותו.
פלאשבקים חזרו לראשי, המשחק ששיחקנו, הנשיקה עם בראיין, העוגה.. הכל חזר אליי .
נכנסנו למועדון ותפסנו את השולחן שפפינה.
יסמין לידי מצד ימין בעוד דולב מצד שמאל ולמולי רומי,
דולב הלך להביא לנו משקאות והוא חזר.
נתן לי כוס מלאה בויסקי.
״דולב אתה יודע שאני לא שותה״ אמרתי
״את יודעת שאין אצלי לא! את חייבת להשתחרר.״ אמר והקשבתי לו
אני צריכ לנוח, להשתחרר. לא יקרה לי כלום החברים שלי פה איתי.
״בואו נשחק את המשחק האהוב״ אמרה יסמין
וכמו תמיד יסמין ניצחה במשחק , אבל הפעם לשם שינוי אני זו שהפסדתי, ואיך לא? אחרי שגרמו לי לשתות.
אך הם ויתרו לי ונתנו לי לשתות 5 שוטים במקום 20.
״אז חובתי הפעם תלך ל״ אמרה יסמין ושתקה מסתכלת מסביבה וננעלת על משהו ומחייכת חיוך קטן.
״לקים.״ היא אמרה ואני צרחתי ״לא הפעם.״
״את תלכי ותנשקי את הגבר שם.״ אמרה ואני הייתי בהלם ופערתי את עיני
״אבל אני נשואה יסמין! יש לי ילד ״ אמרתי הראש שלי לא היה איתי
אך ההגיון שלי עדיין לא עזב
״חובה זו חובה.״ אמרה והצביעה לכיוון הגבר.
״לא אפשרי!״ אמרתי ״אני נשואה, אני לא אבגוד בבראיין.״ המשכתי
״לא אכפת לי! חובה זו חובה.״ אמרה ואני הסתובבתי למקום שאליו היא הצביעה , הוא עמד שם בכניסת המועדון, מסתכל מסביבו
הוא היה נוטף סקס אפל, הוא היה מהמם ביפיו.

האלכוהול השתלט עליי והתקדמתי לכיוונו,
מבלי לחשוב.
עמדתי מולו וריסקתי את שפתיי אל שפתיו.
הלשון שלו חדרה לתוך הפה שלי, כולם הסתכלו מסביב.
כולם הכירו אותי, אישתו של בראיין ראש העולם התחתון. כולם הסתכלו בשוק
כולם הסתכלו פעורי עיניים, האלכוהול השתלט על ראשי. לא חשבתי בכלל על מה שאני עושה.