פרק 6

457 19 1
                                    

נ.מ סאיה
אני שם כבר חודש מאז שלובו יצא והתעצבן אני מקווה היום לעזוב למזלי יש היום טקס ועדיין לא רוצים שיראו אותי אז... (צריך להכין את העם לזה אז בנתיים רק המשפחות שלנו יודעות על זה )והינה אני מטיילת ביער טיפה מתבלבלת בדרך אבל אני יודעת שאני קרובה , לפתע אני שומעת רעש בין בעצים ונגלת לעייני ילדה בעלת שיער חום טיפה מבולגן ועיינים כחולות כמו שלי (ה.כ פשוט מאדי מהמאה אני מתה עלייההה ואני לא זוכרת איזה צבע עיינים יש לה אז אם אין לה עיינים כחולות תדמיינו אותה ככה )  "מה?... מאדי מה קרה לך את כול כך ... גדלת ו..." אמרתי והיא עצרה אותי "מי את איך את יודעת את השם שלי תעני מייד " היא אמרה "אני לא מפחדת ממך קטנטונת אני הרבה יותר חזקה מימך הרי את אחותי הקטנה ואני עדיין לא מאמינה שלא זיהית אותי " אמרתי למאדי "מה את ... סאיה אין מצב את כול כך שונה והשיער שלך קצר יותר " היא אמרה בהלם וחיבקה אותי "למה את לא עם טום ורין ?" שאלתי טום זה הבן דוד שלי ורין זה דוד שלי "הם... הם נעלמו והשאירו פתק שאומר שממלכת האש לקחה אותם אז ... " היא אמרה "מההה אין מצב מתי לקחו אותם ??" שאלתי "היום בבוקר הם אמרו לי שהם מחפשים אותם כבר שנה והם לא קבלו עידכונים "(זאת אומרת שהקבוצה שחפשה אותם מנותקת מהממלכת האש אין להם מושג מה הולך שם עכשיו )  אמרה מאדי "בואי יש לנו כמה דברים לעשות לפני שאנחנו חוזרות הבייתה " אמרתי וגררתי אותה אחרי "מה לאיפה??" היא שאלה "את תראי " אמרתי,

"מהה זה הגבול של ממלכת האש את משוגעת !!" היא אמרה /צעקה "הכול טוב רק תבואי " אמרתי ,

"מה ?איך את יודעת איפה הארמון ?ויותר חשוב למה את יודעת איך להסתנן לממלכה הזאת כאילו את מכירה אותה שנים ??" שאלה מאדי בלחץ "די לשאול שאלות בואי " אמרתי ,

הגעתי לחדר שבו אני ולובו ישנו בו בלי שאף אחד יראה אותנו ובשנייה שפתחתי את הדלת... ראיתי את לובו ... מסתובב במעגלים בחדר ומחזיק את הראש וממלמל משהו לא ברור "תעמדי פה ותייהי בשקט " לחשתי למאדי והתגנבתי לגבו של לובו הוא בלי חולצה ... נשקתי לגבו והוא זז בהפתעה "מה את משוגעת מה זה הפתק הזה עשית לי התקף לב !!" הוא צעק "הופה מישהו פה דאג לי " לחשתי לאוזן שלו והרגשתי את גופו נרגע "אני יפצה אותך על זה אבל קודם ... יש לנו כמה עניינים לטפל בהם " אמרתי והבטתי לכיוון מאדי שהביטה בי בהלם "מי זאת ?? תגידי לי את השתגעת ?? " אמר לובו "תרגע מה יש לך הכול טוב זאת אחותי היא אמרה לי שלקחתם את דוד שלי והבן שלו " אמרתי "הם פה חדר לייד נעולים שם לא ידעתי מה לעשות איתם אז..." הוא אמר רגוע "ילד טוב ... " לחשתי לו באוזן "כן ... ואת ההפך הגמור מילדה טובה ..." הוא לחש גם "אההמ יש פה ילדה בת 13!!!!" אמרה אחותי שעדיין עמדה שם (ה.כ הייתי פשוט חייבת להוסיף את ה"ילד טוב" הזה כי זה קרע אותי מצחוק לא יודעת למהה) "אהה כן נכון " גמגם לובו במבוכה ואני נשכתי את השפתיים הוא חמודד "טוב פשוט תשחרר את דוד שלי וזהו ואת ! את חייבת לי הסבר " אמרה מאדי "טוב אבל את נשארת פה עוד יומיים לפחות יש לי כמה דברים לעשות " קצרתי וקרצתי ללובו ,

"סוף סוף " אמרתי לאחר שהסברתי למאדי הכול והעברתי את מאדי טום ורין לקומה שמעליינו כדי שלא ישמעו כלום 🤭😏 ,

"אז מה אם מה שהבטחת לי " אמר לובו "באמת מה אם זה?" שאלתי והתקרבתי ללובו "בואי נראה מה אם זה " הוא אמר ונישק אותי ו... אתם יודעים מה קרה ,

"יאו הבהלתם אותי בוקר טוב  " אמרתי למאדי וטום שראיתי אותם מול הדלת של החדר שלי לוחשים " מה אתם לוחשים שם ?" שאלתי בחשד וטיפה התגרות "מתי חוזרים ?!? אני לא רוצה להיות פה עוד הרבה!!" צעקה מאדי "מחר לבנתיים תחפשו את בל "אמרתי "מי זאת בל??!?!?" צעקה מאדי והרגשתי שהיא מתחרפנת מעצבים  " אחותי" אמר לובו בישנונית שיצא מהחדר "בת כמה היא??" שאלה מאדי "14" אמר לובו שוב וחיבק אותי מאחורה כדי להניח את הראש על משהו "היא בגיל שליי" צעקה מאדי באושר "מה אבל את בת 13?!" שאלתי קצת בצעקה "לא אני בת 14 יאו" אמרה מאדי "טוב ... איזבל !!" צעקתי "מהה?!?" היא צעקה מהמדרגות  ,

"איזה יום ארוך בל ומאדי ממש התחברו " אמרתי כאשר סוף סוף התקלחתי ונשכבתי על המיטה לבושה בבוקסר של לובו וסוודר ענק גם שלו " כן אהה נו אז רוצה שאני יבוא איתך מחר ??" שאל לובו "כןןןן ממש באליי"  צעקתי וקפצתי עליו בחיבוק

"בוקר טוב !!!" צעקה מאדי לי וללובו "לא אכלתי את האופניים האחרונים הוא משקר " צעק לובו מתוך שינה "מה איזה אופניים " שאלתי "על מה את מדברת אף אחד לא אמר אופניים " אמרה מאדי "אההה אז הוא חושב עלי בחלום הזה וזה גרם לי לשמוע את זה " אמרתי בבטחון "או קיי תקלחו ונצא ..." אמרתי מאדי ויצאה מהחדר .
●●●●●●●●●●●●●●●●●●●●●●●●●●●
סורי על הפרק הקצר אוהבת  נועה 🤗❤🤗❤🤗❤🤗❤🤗❤

הזאבים המיועדים -סאיה ולובו **גמור **Where stories live. Discover now