story about depression

💙חלק 2 יום הלימודים😏

****
תהנוו אוהבתתת😍😍😍💜

*********

הבוקר של יון-

יון קמה לריצת הבוקר שלה (שעה6:00)
ולא העירה את קאנגי כי לו יש בית ספר
ומכיוון שיון חדשה בשכונה היא לא נרשמה עדיין
לבית הספר של קאנגי
- היא אכלה, שמה סתם שורט וחולצה קצרה לקחה את האוזניות ויצאה ..
בדרך שרצה בפליליסט שלה עבר שם שיר
עצוב יון התחילה לאט לאט להאט את הריצה
עד שכבר הייתה מבוססת לזה וישבה על איזה ספסל מול נהר
היא שרה וממש נהנתה מהרוח של הבוקר
היא החליטה להכנס לנהר היא הורידה את החולצה
שמלמטה הייה לה חזיה ..ונכנסה
היא שחתה ושחתה עד שכבר נמאס לה היא
יצאה שמה את החולצה והתחילה ללכת לכיוון של הבית של קאנגי
היא הלכה והלכה
ואז היא נדחפה ונפלה
"אך..א..י" היא גמגמה בלי לדעת מה קורה ...
היא הסתקלה  ואיך היא לא התפלאה...שזה אחיה
פפפפפ...
הוא נתן לה בעיטה ואגרופים
יון החלה לבכות ולגמגם אליו שיפסיק אבל
ככל שהיא התלוננה הוא חיזק את המכות ..
עד שראה את חבר שלו עובר ליד עם אופניים חשמליים והצטרף אליו  "תמותי" צעק לה וברח ..
יון התקדמה צולעת ובוכה לבית של קאנגי
והסתקלה כול הדרך לעבר הרצפה  ופתאום
היא נתקלה בבת ..

"אך אי בבקשה עזוב אותי אני מתחננת ..." יבבה  ושמה את ידה על הבטן
"אני מצטערת אני מצטערת" אמרה הילדה הזו
"אה ..א..חשבתי שאת משהו אחר ..ס..ס..ליחה"
"זה בסדר קרה לך משהו?"  שאלה הילדה בדאגה והוסיפה "מי עשה לך את זה?"
"ללא ..זה סתם הכול בסדר"
כמה מתאים ליון לומר "הכול בסדר"
כול החיים שלה "בסדר"
כלום לא היה לה בסדר...כאב לה..היא הייתה כול כך פגועה..ולא רק פיזית הכי הרבה...נפשית!
"קחי ת'מספר שלי ותודיעי לי שקורה לך משהו!!"
אמרה הנערה /(הילדה) וחיבקה אותה
"אני דואגת לך . למרות שאנחנו לא כזה מכירות " לחשה לה
יון כבר לא יכלה להחזיק וברצה בבכי
הילדה ניחמה אותה ועזרה לה
ולאחר חצי שעה..שעה ככה נפרדו והחליפו מספרים

****
הבוקר של קאנגי:

קאנגי קם ואמר ישר בוקר טוב..רגיל לזה שיון בבית
הוא צחקק והלך לצחצח
לאחר זה הוא אכל התארגן וייצא תוהה בדרך מה עם יון
הוא היה בלימודים
השתעמם ..כרגיל למרות שקאנגי
היה תלמיד טוב
ובכללי הוא היה נורא מבוגר באופי
דואג לעתיד,אחד שממש ממש לא צבוע! אמין, ונאמן ..

בכול מקרה הגיע לו ההפסקה
הוא יצא והיה פינה שתמיד אהב לשבת בה
לבד, בגבעה כזו של דשה הוא ישב שם לקרוא ספר
עם תפוח ובאוזניות מוזיקה מרגיעה
הוא פשוט נהנה מכול רגע
ועל הדרך סימס ליון
'מה איתך ?,מה שלומך?, את דואגת לעצמך? אני כרגע בהפסקה'

לאחר מכן הוא סגר את הספר ..זרק מה שנשאר מהתפוח,
שכב עם הפנים כלפי השמיים
ושם לו מוזיקה מרגיעה.
לאט לאט הוא סגר את העניים ונח ואחרי כמה דקות היה צלצול אבל קאנגי לא טרח לקום ולהגיע לשיעור
ודי לא היה לו בעיה להבריז..כי שם (איפוא שישב) גם עם יחפשו אותו לא ימצאו....
כול התלמידים נכנסו לשיעור חוץ מתלמיד אחד
שתמיד הסתכל על קאנגי.
אבל קאנגי אף פעם לא שם לב,
והתלמיד הזה הוא בא ליד קאנגי שוכב לידו ,עם העניים כלפי השמיים ו סוגר אותם כמו קאנגי
קאנגי פתח את העניים ו סגר בחזרה .
לאחר כמה דקות
הילד הזה שכב על הצד, לצד קאנגי ולא הפסיק לבהות בו ..ולאחר 10 דקות לקאנגי כבר נמעס
"נו מה אתה רוצה תגיד ונגמור עם זה .. זריז"
הילד ענה בהחלטיות "אותך!"
מרוב שקאנגי נבהל הוא התגלגל לסוף הגבעה (לא בכוונה)
הוא לא הבין מאפוא הילד הזה נפל לו עכשיו...
לאחר מכן הילד התגלגל לקאנגי
הפנים שלהם ממול אחד השני 
ושניהם שוכבים על הדשה..
"אז..." המשיך הילד לדבר ולומר "אתה יודע..למה אתה פה לבד?"
בזמן שקאנגי קם והלך ,הילד צעק לו
"אני יכניס לך אותי עוד למחשבות"
והמשיך לומר בלחש לעצמו
"אתה עוד תראה" וצחקק

קאנגי גלגל עניים והלך למקום אחר לקרוא.
הילד הזה כמובן בא אחריו ושוב התחיל לדבר
"אז שומע ,מה שאני בא לומר..." קאנגי הלך "לאן אתה הולך?" שאל  אותו וקאנגי ענה לו שהוא הולך לכתה
"וואי וואי ,בהצלחה עם המורה" איחל לו הילד
"בהצלחה עם המורה מאחורייך שאגב ,בדרך אלייך"
"ממה ?" הילד קם ורץ אל קאנגי "אתה יודע מה אולי כדי שאני אבוא ואכנס איתך לכ.."
ואז שם לב הילד שקאנגי פנה כבר לכתה והוא סתם ממשיך במסדרון .
הוא רץ אל קאנגי ומלמל אליו
"משחק אותה קשה להשגה...חח הבנתי" 
ואז המורה שאל למה הם איחרו בפאקינג חצי שעה
קאנגי לא ענה ,הלך למקומו ,והוציא את ספרי הלימודים מהתיק, שילב ידיים ושתק
בזמן שהילד האחר גמגם אל המורה
"אממ..אנחנו.." קאנגי קטע אותו ואמר למורה "המורה כרגע בזבזת חמש דקות אבל קח את הזמן"
הילד לחש לקאנגי "טואובבב" כולו מצחקק ומאושר
וקאנגי נשאר עם התדמית הקשוחה והאדישה שלו
לא עונה, בוהה בלוח ,ומחכה שהמורה יתחיל כבר את השיעור.

********
אחרי השיעמום שעבר על קאנגי היום בבית ספר,
סופסוף הבצפר נגמר
ובתחילת דרכו של קאנגי לבית הילד הנודניק  הזה שוב בא אל קאנגי, ואמר לו "קח את המספר שלי"  ודחף לקאנגי כרטיס ליד וקאנגי רק נאנח באדישות ועזב את הכרטיס שנפל לרצפה
"נו קח אותו, אוףף." אמר הילד ושוב דחף לו את הכרטיס ליד של קאנגי
"קח קשה להשגה אחד, חח והוסיף תודה, ותודה על היום,
ועל זה שתיקח את המספר שלי עכשיו " ודחף לו ליד את המספר והלך.וקאנגי נשאר שם ולא מבין מה הלך פה ,
ואז התקדם לבית

******

"הגעתיי" הודיע קאנגי , ולא שמע את יון בהתחלה אז הוא נבהל, ורץ לחדר.וראה אותה יושנת, אחרי מקלחת. והוא שם לב שבלחיים שלה יש שבילי דמעות
ושיהיה לה כחולים בפנים ובזרועות ובשאר הגוף
"אני יהרוגגג אותוווו" קאנגי אמר
ולחש "אני מבטיח" וליטף את יון בלחיים
ואז הוא הלך להכין להם ארוחה ותוך כדי הודיע לאמא של יון..'שיון תשאר לילה נוסף אצלו והיא כבר רדומה'

******************
ככה הפרק נגמר מקווה שנשארתם עם קצת מתח
אני ישתדל לעלות מחר פרק 💛
סליחה שהפרקים קצרים וסליחה שהפרק לא משהו
פשוט זו פעם שלישית כבר שאני כותבת אותו..🧡
אוהבתת💜😍