story about depression

חלק 3 🥵

יום למחורת:

"יון ..יוןן קומיי רצית שאני יעיר אותך לריצת בוקר שלך יוןן" קאנגי העיר את יון, ויון לאחר מכן קמה ,שתפה פנים,והלכה לאכול עם קאנגי לאחר הארוחה קאנגי שם את ידו על היד של יון ואמר לה "מה קרה אתמול?" יון הסתקלה למטה בעצב ומנסה להתחמק "עזוב עזוב מה שקרה אתמול נשאר בעבר"  היא קמה ומנקה אחריה
שמה את הכלים בכיור
ומנשקת את קאנגי בלחי "אני יוצאת לריצה"
הודיעה ויצאה
היא שמה לה שיר והתחילה לרוץ ..מקווה שהיא תראה את אותו ילדה
היא מלאת מחשבות
מה קורה עם הילדה הזו ומה היא עושה כרגע..
****
ומה שקורה עכשיו עם קאנגי זאת כבר היסטוריה
קאנגי התארגן לבצפר והלך
הוא פוגש שוב את הילד המעצבן ליד השער
"הי חיכתי לך" הוא אומר לקאנגי
קאנגי הולך לתוך הבצפר במבט רציני תוך כדי התעלמות מהילד,שם אוזניה על האוזן אחת
"אגב קוראים לי סאם"
קאנגי שם כרגע את האוזניה השניה על האוזן השניה
"בכול מקרה ,רציתי לומר לך ש..."
ילד אחר רץ ובטעות על הדרך הוא הפיל את סאם
הוא מוריד אוזניות ומבקש סליחה הוא הושיט לסאם יד וסאם נותן לו יד ואומר לו שהכול בסדר כולו מצחקק כמו תמיד
וקאנגי רק עמד בצד מול שתיהם מהבהלה שסאם נפל מקודם הוא הוריד מקודם אוזניות ואז הילד שהפיל את סאם מסתקל על קאנגי
והמבט שלו נקפא על עניהם של קאנגי ,
וקאנגי והוא לאחר דקה של מבט ,סאם כבר התערב ואמר לילד "טוב אז אני וקאנגי נלך לכתה, ואמממ...נתראה, נראלי מתישהו"
סאם דוחף את קאנגי לכיוון המסדרון ובהמשך לכתה
הילד רק הסתקל עד שכבר לא ראה אותם
הוא גמגם "קאנגי אע.." צחקק והסתקל לרצפה במבט מאוהב
חבר שלו בא תפח לו בגב ואמר "אתה עוד תעמוד כאן הרבה? חחח" והמשיך מטר מהילד
"אני בא" הילד לחש והתקדם עם החבר שלו לעבר הכיתה
**
"עבודה בקבוצות" המורה לביולוגיה קבע ואמר
"קאנגי אתה עם יונג
סאם אתה עם ג'ון(החבר של יונג מהבוקר)
... "והמשיך לחלק זוגות

ובגלל שקאנגי חדש הוא חיכה במבט האדיש שלו בשולחן כרגיל
יונג בא לקאנגי ואמר לו "אז אני איתך אע"
קאנגי חייך חיוך קטן ואמר "אה אז זה אתה מהבוקר"
"אני מעדיף יונג" אמר הילד וצחקק
סאם הסתקל מהצד במבט מקנא וג'ון בא אליו ואמר "אנחנו בעבודה ביחד"
סאם לא שמע כי הוא היה מרוכז בלבהות ביונג וקאנגי ואז ג'ון שם לב לזה ואמר "אה זה חבר שלי יונג" ..
אחרי העבודה יונג הסתקל על קאנגי בעניים ואמר לו "שמחתי לעשות איתך את העבודה שותף"
נוא חייך חיוך לצד הפנים והסתקל בקאנגי ללא מצמוצים
"גם אני שמחתי" קאנגי גלגל ענים וקם במבט מתנשא והלך לכיון התיק שלו

"שיעורי בית מעמוד 43-45" המורה אומר ומודיע לכיתה שיש יומיים לעשות אותם יחד עם הקבוצות שהוא קבע
קאנגי הלך ליונג עם התיק ואמר "נתראה אה"
והלך מהיתרגשות יונג לא ידע מה לומר, חושב מה לומר "אממ כן נתראה שותף אממ כע אז בי"
קאנגי נעמד ליד דלת הכיתה מסתובב אל יונג שנעמד במקום שלו בכיתה עם עניים פתוחות מהתרגשות
"אל תתרגש ממני" קאנגי אמר בחיוך קטן
ושהסתובב ללכת הוא הגדיל את החיוך שלו וצחק
יונג צחקק,לקח את התיק , וגמגם לעצמו "מי מתרגש בכלל"
******
קאנגי חזר הביתה רואה את יון עצובה ובוכה
יושבת על הרצפה,ונשענת על הקיר
קאנגי יושב מולה על הרצפה ומתחיל לבכות
יון עוצרת את הבכי ושואלת את קאנגי מודאגת
"מה קרה??? קאנגיי מה קרהה??!"
קאנגי מרים את מבטו ומסתקל בענייה
"אני בסדר . אבל את לא !!
מה נראה לך שלא ראיתי את הסימנים הכחולים עלייך אתמול ,את חושבת שלא ראיתי את שבילי הדמעות שלך?! את חושבת שזה לא שובר אותיי?!
זה שובר אותי ואני לא  ...(הוא מוריד את הטון דיבור שלו ונאנח) אני...אין לי מה לעשות או איך לעזור לך וכול כך קשה לי לראות אותך ככה ,אני לא מסוגל !! " הוא בכה ובכה יון רק נדהמה ממה שאמר והייתה בשוק ולאחר כמה רגעים שעיכלה היא הרימה עם ידיה את ראשו של קאנגי
ואמרה "אני בסדר כול המצב הזה בסדר!
אני יתרגלתי לחיות ככה!
עם כול הבכי. עם כול האלימות. עם כול המחשבות!
אבל אתה יודע איך לא אוכל לחיות ועם מה לא אוכל להתרגל ?! למצב שבו לא יהיה לי אותך !!
אתה עושה למעני מעל ומעבר , אתה תמיד כאן בשבילי !!! אז אל תבכה בבקשה ,תדע תמיד שהבי שלי הוא מרגיע אותי כשאתה לא כאן
הוא משחרר ומרפה אותי ...הכול בסדר" היא אמרה והסתקלה כלפי מטה
קאנגי לקח את ידיה ושניהם קמו "אני רוצה להראות לך משהו" אמר ויצא לבחוץ ואחריו יון יוצאת
הוא עולה מעל אופניים ואחריו יון יושבת מחבקת אותו שלא תיפול ושניהם נוסעים למקום
כולשהו
"עוד כמה דקות מגיעים?" יון שואלת מסוקרנת
"עוד 2 דקות אל תדאגי ,חבקי אותי חזק שלא תיפלי"
"תודה קאנגי" יון מחזקת את החיבוק,עוצמת עניים ומרגישה בטוחה

"הגענו יון "
"איפוא אני רואה רק שיחים" יון אמרה ללא הבנה
"זה בתוך מצחיקולה חכי זו הפתעה" קאנגי שם את ידו על עניה של יון והולך איתה לתוך
..מוריד את ידו ואומר "פתחי עניים "
יון רק פתחה עניים וכבר הופתעה
"וואוו ,אני לא מאמינה אזה יופייי"
היה שם מקום כמו בסרטים, מפלים קטנים של מים ,שומעים ציפורים מצייצות ופשוט מקום שקט ומרגיע
קאנגי לפתע אמר
"לא אוכל לחיות עם יקרה לך משהו"
הוא שילב את ידו בידיה יון הסתקלה על היידים ועל על עניו "אתה עושה בשבילי יותר מידי" היא חייכה והתקרבה אליו לאט לאט עד שהיה סנטימטר בין שפתיה לשפתיו עד ששמעו את הנשימות של אחד השניה
"יון את בטוחה? ש..." קאנגי קיווה שזה יעצר או משהו ולפתע יון אמרה
"אני יודעת שאתה זה המקום הבטוח עבורי"
קאנגי הרגיש אי נעימות כי הוא לא ממש יכל לסרב לה
היא התקרבה יותר ונישקה אותו ,הוא נישק אותה בחזרה
הבחורה שבהתחלה פגשה את יון הגיעה באותו רגע לאותו מקום
היא ראתה את הנשיקה ומיד הלכה ...

*************

המשך בפרק הבא🙂😌😏