Rated (עברית)

פרק שישי

היא התעוררה כשכולם התחילו להרעיש. הם כנראה הגיעו. היא בכלל לא זכרה שנרדמה. היא פתחה את עיניה וראתה שהיא עדיין בזרועותיו של ליאו. גם הוא ישן.
"ליאו קום" היא קוראת אליו. הוא מתעורר לאט ומחייך אליה. היא חוזרת לשבת במקומה.
"הגענו?" הוא שואל בעייפות.
"אני חושבת" היא עונה.
היא מסתכלת מהחלון ורואה שלט גדול ממתכת שכתוב עליו 'מתחם מספר שמונה'. הם יוצאים החוצה ונעמדים בשורה של הילדים שיצאו מהמיניבוס. הם היו האחרונים שהצטרפו לשורה. מולם עומד קצין עם מדים כמו של השומרים האחרים רק במראה יותר רשמי ועם יותר דרגות.
"כל אחד מכם יקבל דף שעליו כתוב מספר החדר שלו. ניסינו לשים לכל אחד מכם לפחות מישהו מוכר אחד בחדר כדי שיהיה לכם קל להשתלב" הוא אומר. היא הרגישה הקלה. היא לא מכירה אף אחד במתחם חוץ מליאו. "יש לכם שבוע לפרוק דברים בחדר ולהסתובב במתחם. יש פה קפיטריה שפתוחה כל הזמן, ותוכלו לקחת אוכל לחדרים. כמובן שהאוכל חינם. בנוסף יש פה מרכז קניות קטן, שבו תוכו לקנות בגדים חדשים ודברים אחרים."
"מאיפה נשיג כסף?" ילד גבוה וג'ינג'י קטע אותו.
"תחכה בשקט לסוף ההסבר ותדע. מהשבוע הבא יתחיל סבב של תורניות ניקיון וכביסה ועוד כמה דברים. על כל תורנות שתבצעו תקבלו תגמול כספי הוגן. יהיה לכם שבוע חופשי להתאקלם ולהתארגן לנשף הדָנקוֹ. תנצלו את הזמן שלכם כדי להתחבר לילדים מהחדר ולהכיר אחד את שני. אחרי הדָנקוֹ תתחיל רשמית שנת הלימודים. יהיו לכם לימודים בכיתות כמו שאתם רגילים, וגם שיעורים בחוץ שיאמנו אתכם להגיע לניצול מקסימלי של הפוטנציאל של מספר שמונה. אנחנו מצפים ממכם לגדולות. הכיתות כמובן יהיו מחולקות לפי המספרים, אבל בקפיטריה כולכם תאכלו ביחד. למרות שתהיו באותו חדר, נאסר עליכם לשבת עם מספרים נמוכים מכם, כמו כן גם עם גבוהים מכם. מספרים 1-4 לא ישתתפו בלימודים. הם אחראים על ניקיון ותחזוקת בית הספר כיוון שאין אפשרות לנצל את כוחם או את מוחם. פעם בשבוע שלושה ילדים ממספרים 1-4 יבואו לנקות את חדריכם." הבאני הייתה בשוק. זה לא אשמתם.. היא בטוחה שיש דרך להוציא מהם טוב. זה הכעיס אותה. היא גם נזכרה ברצח של עומרי. איך הם יכולים לעשות דברים כאלו וכולם שותקים? זה לא נורמלי.
"נריה הררי" הקצין קורא. הילד ניגש אליו ומקבל ממנו דף. הקצין ממשיך לקרוא עוד ועוד שמות, וכל ילד בתורו ניגש לקחת דף.
"הבאני רֵאֵם קָסוֹטוֹ" זאת היא. היא מתכווצת לשמע השם השני שלה "ראם". היא לא אוהבת אותו. היא מתקדמת אל הקצין ולוקחת ממנו את הדף.
'הבאני ראם קָסוֹטוֹ, בניין 2 קומה ראשונה (דירה מס' 118)'
היא מכניסה את הדף לכיס ונעמדת בצד לחכות לליאו.
"ליאוֹ סִיטִיאֵה" הקצין קורא. ליאו ניגש ולוקח את הדף שלו. הוא מתקדם לכיוון הבאני.
"בשלוש?" היא שואלת.
"אחת, שתים, שלוש!" הם אומרים ביחד ומראים אחד לשנייה את הדפים.
'ליאוֹ סִיטִיאֵה, בניין 2 קומה ראשונה (דירה מס' 118)'
הם באותו חדר. הבאני הייתה מאושרת, היא לא תהיה לבד אחרי הכול. גם ליאו התרגש נורא. זהו זה, הם יגורו באותה דירה בשנים הקרובות. שניהם צעקו "יש!!" כל כך חזק שכולם הסתובבו אליהם. הם צחקו והתחבקו והתחילו ללכת לכיוון הכניסה למתחם. בפתח המתחם עמד שומר שביקש מהם להגיש אליו את היד. הבאני נלחצה אבל זה עבר חלק. ליאו שאל את השומר איפה זה בניין 2 והוא כיוון אותם. הם התקדמו לכיוון אליו השומר הצביע. הם חלפו על בניין מספר 1 ואז הם ראו אותו. בניין מספר 2. הבית החדש שלהם. הבניין יחסית רחב ולא גבוה במיוחד, רק שתי קומות. ככה גם כל השאר. יותר היה מתאים לקרוא לו צימר קטן מאשר בניין. מבחוץ הבניין בנוי מלבנים חומות. יש דלת תחתונה לדירה למטה ואז מדרגות שעולות לדירה העליונה. רק שתי דירות לכל בניין. הבאני הסתכלה שוב בפתק שלה.
'הבאני ראם קָסוֹטוֹ, בניין 2 קומה ראשונה (דירה מס' 118)'
על הדלת של הדירה התחתונה קצת מעל העינית כתוב המספר 118. זאת הדירה שלהם. הם התקדמו לדלת שכבר הייתה פתוחה. היא נזכרה שיש עוד שותפים לדירה. עוד בן ועוד בת.. מעניין מי הם. ליאו נכנס ראשון, ואחריו הבאני. היא סוגרת אחריה את הדלת. הדבר הראשון שהם רואים כשהם נכנסים הוא הסלון ממולם. מימין לדלת יש פינה עם עציץ עגול וגבוה, ועל הקיר תלויה מראה גדולה. הם התקדמו קדימה עם המזוודות בידיהם.
"היי" הם שמעו משמאלם.