הדעות הפילוסופיות שלי

״אל תפחד, אתה מיוחד, כמו כל אחד.״

זה אמנם נלקח משיר הומוריסטי (בונה, של רועי כפרי וטל רינגל, שירי מרפסת, כל הזכויות) אבל יש לו איזה שהו מסר שאף אחד לא אמר...

המסר: כאילו אומרים לך שאתה תצליח משהו שהאחרים לא הצליחו כי אתה מיוחד, אבל אומרים את זה לכולם, אפילו אומרים שכל אחד הוא מיוחד, אז אף אחד לא מיוחד! אז אתה לא תצליח כי אף אחד לא הצליח!

לדעתי: אני לא מסכימה אם המסר הזה. כל אחד הוא שונה, כל אחד שונה במשהו אחר, אז זה יוצא שבכללי אף אחד לא יוצא דופן. אבל נגיד במובן אחד, למשל שחייה, אתה יכול להיות יותר טוב מכל הילדים בכיתה שלך, ואז לנצח. אתה גם יכול שלא, רוב הסיכויים שלא, אבל כדי לך לנסות כי זה סיכון שאם אתה מפסיד לא מורידים ממך משהו, ואם אתה מנצח נותנים לך משהו, אז אפילו שרוב הסיכויים שלא תקבל כלום כדי לך לנסות.

וגם יש את עניין הלהשתפר. אני מנחשת שבני אדם יכולים להשתפר בערך ב70% רק בגלל כוח רצון מטורף והתמדה, עבודה קשה, לתת את כל כולך. וגם ההפך. אני אתן הוכחה חלקית: שהצטרפתי לחוג קראטה הייתי על הפנים. עשיתי את התנועות חלש, לא החזקתי את הגוף, לא הקשבתי למורה ועוד ועוד. אחרי זה אח שלי נכנס לנבחרת, כל כך קינאתי, חשבתי לעצמי בשיעורי קראטה וגם בזמנים אחרים: אני חייבת להגיע לנבחרת!!! אני חייבת להראות לו מה זה!!! גם אני יכולה!!! אני חייבת לעשות את זה מושלם!!! ונכנסתי בזה ברבק והגעתי לרמות מטורפות של ריכוז, שלא ידעתי שאני יכולה להגיע אליהם, עשיתי כל תנועה בהכי כוח יש לי ובמהירות. הייתי יציבה כמו סלע בגוף. והשתפרתי עוד ועוד וכל שהמורה לא שם לב אלי העצבים שלי עלו והמוטיבציה והשתפרתי בקצב יותר מהיר. עד שהוא כן שם לב אלי והכניס אותי לנבחרת.

לכן אם אתה באמת רוצה את זה, תרצה את זה יותר ותכנס בזה ברבק, יש לך סיכויים מאוד טובים. תאמינו בעצמכם.