פרק אחד עשר

180 8 151
                                    

סליחה שלא אעלתי הרבה זמן, אשתדל להיות זמינה בזמן הקרוב🥺

ולפרק, הפעם הפרק הוא שונה מהרגיל, הוא יסופר מנקודת מבטה של אן (אמה), לאחר מכן של מייקל, ולבסוף כרגיל.

______

(אן)

הלכתי להוביל את הכביסה, כולם עוד נשארו בחדר האוכל.

לקחתי את העגלה המלאה בבגדים מסריחים של כך האסירים. כדבריו של מייקל הארכתי את 'מסעי' ופניתי לכיוון המסדרון הצר שממנו אנחנו חוזרים לתאים.

'דלת ירוקה בצד הימיני של המסדרון.' זה מה שהוא אמר, ובהחלט כך היה.

כשראיתי את הדלת הוצאתי מהכיס את המפתח, הכנסתי אותו אל המנעול, סובבתי מעט, והמשכתי בדרכי.

______

(מייקל)

עזרתי למנהל לבנות את הטאג' מאהל שלו. הבטתי בשעון יד שלי, בדיוק בזמן - "אני צריך ללכת." אמר המנהל, "אקרא לסוהר."

הייתי בתנוחה כך שהחזקתי חלק מהטאג' מאהל, "אני לא בטוח שאני יכול לעזוב את זה כרגע..." אמרתי לו.

"מה זאת אומרת?" הוא התקדם לעברי כדי לראות.

"רואה את העמוד שאני מחזיק עכשיו? אם אעזוב אותו, הכל יתמוטט. אני צריך להחזיק אותו כדי שיוכל להתייבש..." נראה שהוא קנה את זה.

"הכל יתמוטט?"

"הכל יתמוטט" אישרתי.

"בסדר, אבקש מהסוהר לחכות בחוץ." הוא אמר, לקח את התיק שלו ויצא מהדלת הראשית.

עזבתי את עמוד ונעמדתי.

התקדמתי לדלת, פתחתי אותה מעט. ראיתי את הסוהר יושב על השולחן של המזכירה ומפלרטט איתה.

חייכתי וסגרתי את הדלת בלי להשמיע קול.

התקדמתי אל עבר הדלת הירוקה שבמשרד, זו שתמיד נעולה. פתחתי אותה לאט, היא נפתחה.

שיירת אסירים הייתה בחוץ, הובלה על ידי הסוהרים לתאים אחרי ארוחת הערב.

יצאתי מהדלת, סגרתי אותה והצטרפתי אל השיירה.

הגעתי אל התא.

מיד ניגשתי אל השירותים ונכנסתי לבפנים, מאיה עצרה אותי, "היי טירון, יש ספירה אחרונה עוד רבע שעה, מה לעזאזל אתה עושה?" היא חששה, "זה בסדר, אל תדברי." אמרתי ונמלטתי אל החור, סוגר מאחוריי את הפתח.

אני במסדרון עם הרבה מאד צינורות, הרצפה והתקרה מורכבות מריבועים של סורגים, כאלה שקל להסיר.

קפצתי לתקרה ואחזתי באחד ריבוע הסורגים. הסרתי אותו והזזתי אותו הצידה. קפצתי, השתמשתי בידיים שלי כדי לעלות אותי למעלה.

הייתי במסדרון זהה רק גבוה יותר. החזרתי את הריבוע.

חזרתי על הפעולה כמה פעמים, עד שהגעתי אל פתח צר עם סולם. פתח לגג.

עליתי בסולם ופתחתי את הפתח. יצאתי משם, על אחד מגגות פוקס ריבר. הכל היה חלק מהגשמים, אחזתי ברעפים בחוזקה. טיפסתי עד הגעתי למקום שמסתיר אותי פתח תעלת אוויר אחת.

הסתכלתי על הרחובות, "פיץ'" היה בצד ימין הקרוב לפוקס ריבר. 'אנגליש' היה ממוקם ישר אל  תוך השער של פוקס ריבר, ו'פרסי' היה ממוקם מצד שמאל. כל הכבישים צמודים.

הבטתי בשעון שלי 18:00.

______

בדיקת התאים כבר התחילה. הגיעו אל התא של מאיה ומייקל. בליק קרא לשניהם לצאת, אבל רק אחת יצאה. "סקופילד! צא עכשיו!" הוא נעזר במקל שלו כדי לבדוק אם הוא מתחת לשמיכה, אבל לא היה שם דבר.

"יש לנו נעדר!!" צעק בליק כך שכולכם שמעו אותו, הו לקח את המשרוקית ושרק בה בחוזקה.

_______

(מייקל)

האורות נדלקו, שמעתי את הסוהרים רצים בחצר עם הכלבים שלהם, הכל כדי לחפש אותי. הפנתי את מבטי אל הכבישים.

ניידות משטרה התחילו להגיע מרחוב אינגליש, '18:02'.

מיד אחריהן ב'18:03' הגיעו מ'פרסי'.

ורק רחוב 'פיץ'' נשאר שם לבד בלי אף ניידת משטרה.

חייכתי.

______

אז יש אזעקה, החזירו את כולם לתאים, מלבד מאיה שעדיין בפתח של התא שלה.

ורק דבר אחד עולה במוחם 'מייקל בורח בלעדינו.'

אז מה אתם תעשו? תדברו? הכל בידיים שלכם.

הפרק הפעם ארוך כהתנצלות על כך שלא העלתי פרקים הרבה מאד זמן.

משחק תפקידים - החיים בכלאWhere stories live. Discover now