Mr.Payne

פרק 3

היילי pov:

מר פיין חזר למשרד ששם חיכיתי לו. הוא היה נראה נסער קצת אבל לא ייחסתי לזה חשיבות.

"נו אז מה עושים?!" שאלתי בשעמון

"יושבים "

"אלא אם כן את רוצה שנלמד" הוא אמר ומיד הנדתי בראשי.

"אין לי כוח לשטויות האלה אני רק בדקתי מה השעה בפלאפון ואתה משאיר אותי לריתוק זה נראה לך הגיוני?!" הרמתי את קולי קצת

"גברתי הצעירה אני ממליץ לך לא להרים את הקול שלך עלי" הוא אמר מדבר באדישות שמשגעת אותי כל כך

"אתה לא תגיד לי מה לעשות מר פיין" אמרתי מגלגלת עיניים

"אני כן כל עוד את פה בבבית ספר את על אחריותי ואני המורה שלך אז אני כן יגיד לך מה לעשות" הוא ענה אני שונאת שמתחכמים איתי למה יש לו תשובה לכל דבר?!

הפעם לא עניתי לו פשוט שתקתי הוא מעצבן אותי יותר מידי. עברו כמה דקות של שקט

"נו מה אין לך שום דבר להגיד או לענות לי?" הוא שאל מפר את השקט

"לא וגם עדיף לך שאני לא יענה" אמרתי והוא חייך

"למה את ככה?" הוא שאל והסתכלתי עליו לא מבינה

"ככה מה?" שאלתי

"כזאת קשה למה את צריכה להיות כזאת קשה לפיצוח" הוא שאל שוב

"כי לאף אחד אסור לפצח אותי" אמרתי ונשמע הצלצול. עברה שעה קמתי ממקומי ויצאתי מהכיתה משאירה את מר פיין לבד במשרדו. התחלתי ללכת לכיוון החדר שלי ושל אליסון אני מקווה שהיא הכינה אוכל אני גוועת.

"היי אלי" צעקתי מבהירה לה שהגעתי. החדרים שלנו ענקים אפשר להגיד שהם סוג של סוויטות כמו של בית מלון בקמפוס יש לנו בריכה משותפת לשיעורי שחיה אבל בכל קומה יש ג'קוזי ובריכה.

טוב ככה זה שכל הילדים פה עם הורים עשירים ופלצנים.

"היי היילי אני מקווה שאת רעבה הכנתי שניצלים!" היא אמרה מחבקת אותי אמרתי כבר שאני חולה עליה היא הכינה לי שניצלים!. הלכתי לחדר שלי והחלפתי לבגדים יותר נוחים ואז הלכתי לאכול עם אלי

"נו אז איך היה על מר פיין?" היא שאלה מרימה את גבותיה ומחייכת

"אל תתלהבי הוא קוץ בתחת בדיוק כמו שהוא נראה" אמרתי נוגסת מהשניצל החם

"את מגזימה הוא כזה מק'דרימי! הוא שרירי וחתיך והוא כמעט בגיל שלנו" היא אמרה נרגשת וגלגלתי עיניים

"אליסון תרגיעי כבר הוא המורה שלנו לא משנה כמה הוא חתיך אני לא עושה את הטעות הזאת שוב. אני לא הולכת להיפתח לבן אדם ולחוות את מה שחוויתי מרצון." אמרתי ואליסון נאנחה

"היילי את צריכה להניח לזה לכי תדעי מה יהיה בעתיד שלך" היא אמרה ושתקתי. אני מניחה שאני באמת צריכה להניח לזה זה קרה מזמן. אבל אני החלטתי אני לא הולכת להיפתח ככה מול בן אדם בחיים.

ליאם pov:

הילדה הזאת משגעת אותי! היא כזאת קשה בדרך כלל התלמידים ישר נפתחים אלי או במיוחד הבנות אבל היא שונה היא לא רוצה להיפתח ובטח שלא רוצה לדבר על זה אני מתכוון לקחת אותה כפרויקט אישי אני חייב לדעת מה קורה עם הילדה הזאת.

המנהלת של הבית ספר נתנה לי את כל התיקים האישיים של התלמידים שלי אני צריך לעבור עליהם כדי להכיר את התלמידים שלי יותר טוב דפדפתי בתיקים מחפש את של היילי

"נו איפה זה" מלמלתי לעצמי

"מצאתי! מה את מסתירה גברת דוסון" אמרתי ופתחתי את התיק שלה התחלתי לקרוא. אין הרבה דברים מעניינים רק הורים עשירים ששלחו אותה לפנימייה כי אין להם זמן יש לה אח, חברה, ציונים טובים חוץ מבהטוריה. אני לא מבין אז מה הסיפור שלה. סגרתי את התיק שלה בעצבים אני צריך לנסות להתחבר איתה היא מעניינת אותי יותר מידי.