פרק 8

176 6 0
                                    

אחרי דקה התעוששתי ראיתי את אלה ומהרתי אלייה נשאתי אותה לכיון הסלון ובדרך צעקתי שיזמינו את טל הרגשתי שהלב שלי עוד שנייה יוצא מהמקום אחרי משהו כמו עשר דקות שהרגישו כמו נצח טל הגיע במהירות

נקודת מבט טל:
נכנסתי במהירות אחרי ששמעתי מה קרה "כמה זמן היא ככה ?" שאלתי אני לא בטוח משהו כמו חצי שעה מייקל ענה עייני נפערו  "מהר אני צריך לקחת אותו למיוון " אמרתי ולחתי אותה "מה אתה לא יכול לטפל בה" שאל ממיקל "היא במצב קריטי אין לי ברירה"

כמובן שלמייקל לא הייתה ברירה לאשר את זה
מייקל ישב בכיסא ליד מיטה בית החולים צופה באלה ישנה ומנסה להבין למה ,הוא לא יכול להתעלם מהעובדה שהלב שלו כאב הוא חשב לעצמו אולי בגללה הסתכל עמוקות בענייה הסגרות ואמר לעצמו "אני בטח עייף" ,הרופא נכנס לחדר הדי ענק  כי כסף לא היה הדבר שבאמת הזיז למייקל רק הנקמה " במה אני מתעסק" אמר מייקל הבין שמבזבז זמן יקר
אלה  פתחה את ענייה וקיבצה את גבותיה בגלל האור שהיה לה חזק "תחליש תאור " הרופא ביקש ממייקל ובלי להתנגד מייקל קם והחליש את האור

אלה פתחה את עינייה לאחר כאב חד "מה אני עושה פה?" היא  שלאה את הרופא שלא הכירה וכמובן מי אם לא החוטף שלה "איבדת המון דם אבל למזלך הגעת בזמן " הוא ניסה לחייך כמה שיותר מנסה להסתיר את הצער שהוא מרגיש הוא ידע טוב מאוד שזה חתכים כול אחד היה יודע את זה אבל כמובן שהיא הגיע מייקל לא סיפר לו זאת .

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

"נו תעני" שירה זרקה באוויר מתוסכלת מזה שחברה שלה לא עונה לה לבסוף החליטה ללכת לבית של חברתה שירה נכנסה לאוטו שלה ומתחילה לנסוע ומרות שהבית של שירה לא ממש רחוק ממנה ויכלה ללכת ברגל היא רצתה להגיע מהר מקווה ששירה תהיה בבית למרות שהיא ידעה שלא
שירה הגיעה לבית של שירה היא צילצלה מנועל נפתח נשמע ולאחר שראתה שזה רק טום התאכזה למרות שידעה מה התתחלה נכנסת  לבית  בחוצפה זה לא שהייתה זקוקה לאישור זה הפך להיות כבר הבית השני שלה טום נאנח שראה איך שהיא התאכזה והתקדם לאבר הסלון לשבת בספה מבין ששירה בטח רוצה לדבר איתו
הוא התיישב לידיה " למה היא לא עונה לי ,נכון שהיא נסעה לבקר משפחה אבל היא לא עונה לי כבר שבועיים " אמרה את זה במהירות ואז השפילה את מבטה " אמרתי לך כבר אין ממש קליטה במקום הזה אני בטוח שהיא גם מבואסת מזה ניסה להרגיע אותה ולהסתיר את הזעם העולה ממנו לא מאמין שהוא חטף את הבת שלו אבל ידע שלא יעשה לה כלום יותר פחד מהעובדה שיספר לה דברים שהוא הסתיר עד עכשיו "טום אתה בסדר ?" שירה שאלה לאחר שטום בההה קצת "כן כן קצת עייף " היא גייס את התירוץ הכי אמין שלו והיא הנהנה "טוב כדאי שאני אלך אם אתה שומע משהו תגיד לי " אמרה בטון מודאג
"אל תדאגי אני בטוח שהכול בסדר" אמר עם חיוך מנחם שמח שיש לה חברה כמו שירה .

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

אלה פתחה את ענייה מנסה להבין איפה היא ולמה היא לא בחדר שלה ואז זיכרון מכה בה מבינה שהיא נמצאת בכלא שלה הבית של מייקל היא התכוונה לקום אך כאב חד הכה בה "תזהרי אלה עדייף שתשיכי לנוח " אמרה אחד העובדות שכבר הייתה מוכרת לה " פלאורה מה קרה ?" שאלתי אותה עם שמה הפרטי הרי יצא לי להכיר אותה ואפשר לומר שהיא כמו אחות גדולה בשבילי בכול זאת אני לא יכולה לכעוס עליי שאני כאן  היא לא אשמה "את לא זוכרת "היא הסתכלה לעבר אלה במבט מעט דואג וכואב
אלה כיווצה את גבותיה בניסיוון להיזכר "לא"  ממש" אמרה אחרי כמה ניסיונות
פלאורה הסתכלה על היד החבושה של אלה "את ניסית להתאבד " אמרה את זה ולא מסתכלת בענייה של אלה מצער אלייה אלה הסתכלה על הזרוע החבושה שלה והזיכון לאט לאט חזר אלייה "אתה רוצה מים " פלאורה אמרה שראתה דמעות נופלות מענייה היא נאנחה וחיבקה חזק את אלה
היא לא התנגדה לחיבוק רק יבבה לתוך החיבוק שהזיכרון מכה בה "תלכי לישון ואחר כך ואני אביא לך ארוחה לכן " אמרה העובדת והתכוונה לצאת מהחדר "אמממ " אמרה ועצרה אותה
"הוא בבית "שאלה אלה תוך כדי משיכת אפה
הוא יגיע בערב" ידעה שאלה מדברת על מייקל
חייכה לעצמה ויצאה מחדרה .
אלה הסתכה על התקרה בנסיון להירדם ואז קמה לישיבה במהירות "רגעע למה אני בכלל שואלת עליו מה אכפת לי " אמרה לעצמה וכיסתה את פנייה










choice or love /ברירה או אהבה Where stories live. Discover now