choice or love /ברירה או אהבה

פרק 5

נקודת מבט אלה:

הגיע הבוקר התעוררתי עם כאבים בעניים הנחתי שזה בגלל שבכיתי כול הלילה עדיחן לא התרגלי למצב הזה הייתי שקוע במחשבות על אבא שלי ומה פאקינג קורה פה החלטתי שהיום אני אברר מה הסיפור אחרי חצי שעה מקלחת שהייתי צריכה תמיד מקלחת עודדה אותי במצבים קשים
התלבשתי והחלטתי לרדת למטה ומייקל לא היה שם כנראה שהוא יצא , " להכין לך ארוחת בוקר גברתי "אמרה אחת העובדות , " כן ,אני אשמח" אמרתי לה בחיוך , "ואת לא צריכה לקרוא לי ככה את יכולה לקרוא לי אלה" , אמרתי בחיוך  די הפעם הראשונה שבאמת חייכתי מאז שהגעתי .
" איך שתרצי גברתי " היא אמרה ברשמיות ,ומהרה לתקן את עצמה " סליחה אלה " , "זה בסדר לאט לאט" אמרתי בחיוך .

אחרי שסיימת לאכול עליתי לחדר שלי וצפיתי בטלוויזיה היה לי כבר ממש משעמם, פתאום  רעיון ,"לא אלה את לא יכולה להתעסק עם פושע " אמרתי לעצמי בניסיון שכנוע כושל , בסופו של דבר החלטתי לעשות את זה ללכת למשרד של מייקל ולגלות מה קורה כאן אני יודעת טוב מאוד שאם הוא יגלה שאני במשרד שלו הלך עליי אבל , אני לא יכולה לשבת בחוסר מעשה .

יצאתי מהחדר לרגע כדי להגיד לאחד השומרים שאף אחד לא יכנס לחדר כי אני הולכת לישון נכנסתי לחדר חזרה , בדקתי שראו אותי נכנסת לאחר כמה זמן יצאתי משם ונעלתי אחריי תדלת ,
שבמקרה לא יפתחו את הדלת ולא ימצאו אותי שם , הלכתי במהירות למעלית עולה קומה אחרונה בתקווה שאין שם שומרים , והיה לי מזל ולא היה התקדמתי בצעדים גדולים את סוף המסדרון ורואה את הדלת שכבר הייתה מוכרת לי , נשמתי נשימה עמוקה .
ניסתי לפתוח בשקט את הדלת אבל מסתבר שהיא הייתה נעולה ,"טיפש אתה לא " אמרתי לאוויר בעצבנות תוך כדי גלגול עיניים ,נזכרתי שיש לי סיכה בשיער , לקחתי את הסיכה וניסתי לפתוח את הדלת בתקווה שהיא תפתח , אבל ברור שהיא לא נפתחה מסתבר שרק בסרטים זה עובד
עיניי בהו בעצב בידית ותוך כדי התחלפנו למבט מסוקרן ,"עכשיו אני בטוחה שיש שם משהוא " .
נזכרתי שאני חייבת כבר לחזור לחדר שלי בכול רגע מייקל צריך לחזור, אחרי שיצאתי מהמעלית במהירות הלכתי לכיון החדר שלי בדיוק באני באה לפתוח , "התגעגעת אליי" הוא אמר בחיוך כובש ואני יכולה להישבע שכמעט חטפתי התקף לב, הפנטתי את מבטי אליו עשיתי פרצוף נגעל ונכנסתי אל החדר ונעלתי אחריי ,
לרגע מנסה להבין מה קרה לפני שניה " מה אם הוא ראה אותי יוצאת מהמעלית "
לא אין מצב הוא לא ראה אותי מסתובבת בחדר ומבולבלת ," אז מה מי הוא בכלל " , אמרתי לעצמי בניסיון להירגע אבל אז נזכרתי שהוא פושע והתחלתי שוב להיכנס ללחץ , כאב חד עבר בראשי  והרגשתי מסוחררת ועייפה מתמיד
החלטתי ללכת להתקלח ולישון
אחרי מקלחת ארוכה הרגשתי יותר טוב אבל עדיין הייתי עייפה השעה הייתה רק שבע בערב.
נכנסתי למיטה והתכוונתי לישון טיק טוק נשמע בחדרי "כן" אמרתי אך נשארתי עם עיניי עצומות
"גבירתי להכין לך את ארוחת הערב ?", היא אמרה , "לא תודה אני עייפה אלך לישון מוקדם " אמרתי לה , לאחר כמה דקות מצאתי את עצמי כבר בשינה עמוקה...

נקודת מבט מייקל:
הייתי במכונית שלי בדרך חזרה הביתה הייתי
שקוע במחשבות שלא שמתי לב שהגענו כבר נכנסתי לבית ולא ראיתי את אלה ."איפה היא?"
שאלתי את אחדת העובדות,"היא בחדרה"היא אמרה ," מוקדם היא אכלה ארוחת ערב ?" שאלתי "לא היא אמרה שהיא עייפה ושניתן לה לנוח ", חשדתי קצת "לכי תבדקי מה איתה" אמרתי , היא הלכה במהירות לקומה השנייה
הלכתי והתיישבתי בסלון לוקח את השלט ומתחייל לדפף דף בין הערוצים ,"אדוני, אדוני היא לא מתעוררת" אמרה אחת המשרתות במהירות תוך כדי ריצה מהרתי לחדרה פתחתי את הדלת ואני רואה אותה עדיין ישנה התקרבתי אלייה "אלה ,אלה תקומי" אמרתי אכך היא לא ענתה "מהרר תבאי את ד"ר טל "אמרתי בהירות היא רצה במהירות הנחתי את ידיי על המצח שלה והיא קדחה מחום הלכתי מהר למקלחת לקחתי את אחד מגבות והרטבתי במים קרים מיהרתי אלייה הנחתי עוד כרית מתחת לראש שלה כדי שיהיה לה נוח יותר שמתי את המגבת הרטובה על המצח שלה " אדוני הרופא הגיע"
היא אמרה "מייקל מה קרה "שמעתי את קולו המוכר של טל הכרתי את טל בילדות שלי היא גדל להיות רופא ואני פושע אבל לא הפסקנו להיות חברים. "אני צריך שני מגבות " טל אמר יש ניגש לאלה בלי שאלות הם הביאו לו מגבת ויצאנו מהחדר עבר משהו כמו עשרים דקות ,הייתי בלחץ  . מה יש לי למה אני דואג לה ממתי אכפת לי ממישהו ,בטח מחצופה כזאת . עמדתי התכוונתי ללכת לחדרי אבל פתאום נפתחה הדלת ,טל יצא משם והסתכל לי בעיניים ואמר ,"סליחה עשיתי מה שיכולתי אבל היא................

מותח נכון חחח אוקי אז אני לא יודעת איך בנתיים הסיפור ואם אתם רוצים שאני אמשיך לכתוב את הפרק עד היום בחצות תרשמו לי ואתם יכולים גם להגיב על הסיפור אני אשמח
תהנווו ( לא כדאי לפספס את הפרק הבא 😉)