"דין" שמעתי קול חלוש של בחורה. לעזעל היא לא הלכה לבית שלה
"מה את עוד עושה פה?לכי לבית אנסטסיה" אמרתי חצי ישן "ללכת? חשבתי על סיבוב בוקר" היא אמרה בקול חרמן , בחיי רק זונה לא תמות מכאבים אחרי לילה כמו אתמול "לכי הבייתה" ציוותי שוב והפעם היא הקשיבה בצייטנות והתלבשה בשקט "אתה יודע שאתה ההכי טוב שלי" היא אמרה בשקט בזמן שאספה את הכל לתיק שלה
"לא חשבתי אחרת" אמרתי בקול בטוח ומיד אחר כך שמעתי את הדלת נסגרת
כמה דקות אחר כך לבשתי את אותו הג'ינס של אתמול וירדתח למטה "אוח " גנחתי ונשענתי על האי במטבח ליד שיין "לילה קשוח?" הוא שאל בהרמת גבה "למען האמת היא דווקא הייתה בסדר " אמרתי בקול מתנשא "אבל הילדה הזאת שאלתי בקומה .. נו" ניסיתי להיזכר בשם של הילדה האמיצה מאתמול "ליילה" שמעתי את קולה המתקתק מאחוריי "כן בדיוק , היא הייתה אמיצה ומעצבנת" אמרתי ישר לפנים שלה "כן? טוב והוא היה גס רוח ופשוט דוחה" היא אמרה ונעמדנו ליד שיין "לבסוף נאלצתי" היא המשיכה והדגישה את המילה נאלצתי "לעבור לישון בחדר המאוד מבולגן של שיין"
שיין פער את עיניו ומייד התיישר "שוב. זה לא בלאגן אם אני יודע איפה כל דבר נמצא" היא נענעה בראשה והוציאה משהו מהמקרר "טוב , אנחנו נראה לגביי זה . אני יוצאת ביי" היא אמרה בחצי חיוך והתחילה להתקדם "אממ שיין?" היא הסתובבה בחצי חיוך "תן לי את האוטו " היא ביקשה
מה לעזעזל? שיין לא נותן את הרכב שלו לאף אחת ואני מדגיש את הפניה בנקבה כי אף אחת לא נהגת מספיק טובה כדי לנהוג ברכב הענק של שיין "אוקיי" הוא אמר מייד וזרק לה את המפתחות
היא חייכה חיוך מנצח ויצאה מהמטבח משאירה אותי לחלוטין בהלם "למה נתת לה את המפתחות" שאלתי "כי זה הרכב שלך" הוא צחק בקול גדול "מה?" צעקתי כמעט "לא היא לא לקחה לי את האוטו נכון ?" אמרתי בכעס "היא מהבוקר רצתה להחזיר לך על אתמול אז סיפרתי לה שהדבר שהכי קרוב אליך זה חיי המין שלך ואחרי שהיא הבהירה שהיא לא שוברת לך את הזין הגענו למסקנה שהרכב שלך הוא הכי חשוב לך אז היא לקחה אותו "
זוג מנוולים בני זונות "יא בן זונה יש לה בכלל רישיון?" הוא צחקק "בקושי . היא עברה טסט עשירי המסכנה שלא נדבר על כישורי החנייה שלה "
יופי , קודם הקומה שלי ועכשיו הרכב שלי . אני שונא אותה סופית "איזה רכב היא לקחה?" נאנחתי "הג'יפ השחור"
לא. רק לא הג'יפ השחור והיקר שלי "לעזעזל"
*
עשר שעות אחר כך היא חזרה עם הג'יפ שלי ואלף שקיות "בית של בנים , אוכל של בנים" היא גנחה בזעם וכמה שומרים נכנסו עם שקיות של אוכל
חוץ מהשקיות של הבגדים שהיא סחבה בעצמה
התקרבתי אליה בצעדים כועסים "תקיבי לי טוב עכברה גמדה יש לך 2 שניות להחזיר לי את המפתחות"
היא מצמצה בחמידוץ "אוקיי" היא הושיטה לי את המפתחות "אל תעשי את זה שוב " צייוותי , היא כל כך מעצבנת
"פעם הבאה , תשתדל להשתיק את החברה הקולנית שלך" היא לגלגה
" את תשמחי לדעת " שלא בדיוק אכפת לי ממה שאת חושבת "
היא צחקקה "יופי" ופנתה למטבח "היי פרח'' שיין נכנס למטבח וחצי חיבק את ליילה
"שלום לך " היא ענתה בקול מתוק "את מכינה לאכול?"
"אהאה אני מכינה בלונז." היא קבע
אני שונא פסטה. כל סוג של פסטה "רגע" שיין עצר אותה "אבל דין שונא פסטה '" הוא אמר בקול עצוב "אתה תשמח לדעת," היא הביטה ישר אליי "שלא בדיוק אכפת לי מה הוא חושב'' היא ושיין צחקו להם מתחת לשפם "טתם שניכם ממש מתאימים אני יכול להבין למה נהייתם כל כך קרובים'' העניין מתחיל לשעשע אותי , אבל במידה
"כן? למה?" היא נשענה על הדלפק ועשתה את עצמה מתעניינת "שניכם פשוט בלתי נסבלים'' לחשתי לה
"אה!" היא אמרה ומיד התיישרה "אנחנו בלתי נסבלים!"
'טוב זאת הסיבה שהוא לא נחמד אלינו'' שיין שיתף איתה פעולה "עכשיו אני לחלוטין מבינה "
הם שניהם המשיכו למלמל עד שליילה זעקה "רגע" נהיה שקט "אולי ... הוא פשוט מקנא?" שניהם פרצו בצחוק גדול "טתם זוג חולי נפש'' אמרתי ויצאתי מהחדר "ואגב, אני פשוט אזמין לי אוכל ובחורה , הכי קולנית ורועשת שאוכל למצוא" אמרתי לבסוף ויצאתי משם
אני: תבואי
שלי: עכשיו?
אני: מאוחר יותר , הלילה
שלי: אני כבר הוצאתי את החוטחני מהארון. נפגש
סגרתי את הטלפון וחייכתי חיוך מרוצה , היא לא יודעת עם מי היא הסתבכה הילדה הזאת.
YOU ARE READING
sweet dreams
Storie d'amoreהיא לא רצתה כל קשר לעולם הזה . היא לא ידעה שהעולם הזה קיים במיוחד לא בשבילה , אבל הוא היה שם . בעיניים שחורות מחכה לה מעבר לפינה בוחן כל פעולה שלה היא בטוחה , היא אף פעם לא הייתה יכולה להיות יותר בטוחה מאשר איתו אבל הוא . הוא חלום מתוק בתוך סיוט...
