sweet dreams

ליילה

-15 שעות לפני שהכל התחיל -
-ליילה :

"ליילה חומד , אולי תקריאי את מה שאת כתבת?" המורה ביקשה בחנניות
"בטח , " אמרתי בצחקוק והקראתי את התשובה הנכונה
"נהדרת! , אני משחררת אתכם להפסקה . ונתראה בשנה הבאה חברה!" המורה צעקה קולות תרועה של תלמידים מתרגשים עלו לאוויר "ליילה !" שיין התקרב אליי באיטיות "בוקר טוב פרח " הוא החמיא לי בעדינות וסימן לי לבוא אחריו "אז , אני לא יכול ללכת איתך היום לכל מקום שרצית לקחת אותי אליו" הוא אומר בחצי צחוק וקורץ לחברות בנות שישבו במסדרון "או רציתי שתבוא איתי לקניון אני צריכה שמלה חדשה" אמרתי בהתרגשות "וואלה בשביל מה?"
הנה זה בא
"בשביל המסיבה" אמרתי בגלגול עיניים "ידעתי!" הוא צעק בהתלהבות "את בטוחה שאת באה למסיבה הזאת! " הוא צחק בקול ונעמדנו בתור של הקפיטריה "ברור שכן" צחקקתי וחיבקתי את רני שעברה שם במקרה "מה שלומך?" שאלתי בנימוס "נהדר , נתראה בערב" היא אמרה בקריצה ושתינו צחקנו " ממש כמו בית זונות" שיין נענע את ראשו כשרני הפליקה לי בקטנה "עוד לא ראית כלום" הרמתי גבה
"הכל מקרה , או שאתה בא איתי היום לקנות שמלה . או שאני לובשת את המיני השחורה" איימתי . מערכת היחסים שלי ושל שיין עלולה להטעות כמה טיפשים , לעולם לא היינו ביחד לעולם לא נהיה ביחד ו.. איו
הוא כמו אחי הגדול עם בעיית גוננות קשה . "לאן?" הוא שאל בחוסר עניין "למסיבה דביל אחד" הוא הסתובב אליי בעדינות "את לא הולכת"
הוא אמר כאילו בפקודה "אני רעבה" התלוננתי "ואני כן הולכת עם השמלה השחורה " החלטתי
"לא " הוא קבע וסימן לאישה ביד שתגיע אליו "שני טוסטים עם הרבה גבינה וזיתים" הוא ביקש
"קטשופ ?" האישה שאלנ בחום "איו לא" איו לא" אמרנו שנינו בתיאום מושלם
"תאסוף אותי בעשר?" הצעתי והוא הנהן "בטח"
****
"אני רק אומרת" אמרתי בלגלוג לשיין ששכב על המיטה כבר מוכן "שאם אני אומרת עשר זה ברור שהתכוונתי לאחד עשרה" סלסתי את השיער בעדינות "איך אני אמור להבין את זה ?" הוא אמר ביאוש "אוקיי" נכנסתי לשירותים אוחזת בשמלה השחורה "היי! את לא לובשת אותה" הוא זעק בחוסר צדק
"היי! לא שאלתי אותך!" עניתי תוך כדי שנדחקתי לשמלה הצרה ויצאתי אליו
"נו?" שאלתי בחיוך "מלאך המוות" הוא גלגל את העיניים שלו "אגב" הוא התרומם "חיפשתי מטען ותראי מה מצאתי" הוא נופף בזוג חוטיני מתחרה "שיין!" גערתי בו "ממתי את משתמשת בכאלה?" הוא הרים גבה וזרק אותם לפינת החדר
"אתה גס רוח" אמרתי והשפרצתי כמה טיפות של בושם "יאללה" דחפתי אותו החוצה "אנחנו מתעכבים בגללך" גילגלתי את עיניי
**
" היי פרח" שיין נצמד אליי בין האנשים "כמה שתית?" הוא כיווץ את גבותיו "אממ" המהמתי וזזתי לפי הקצב "את שיכורה כהוגן , ועם השמלה הזאת " הוא גלגל את עיניו "זה יתקע לך בסוף" הזהרתי אותו ומעדתי עליו בקושי "בסדר חיית לילה שכמותך אני הולך לסדר משהו בחוץ ונלך" הוא אמר בצחוק  "אממ יודע מה אממ אני אבוא איתך" אמרתי בספק כשהבחנתי בשיכור אחד מלקק את שפתיו ושולח לי נשיקה באוויר
"לא!" הוא צעק "זה לא קשור אלייך" הוא כעס עליי ונעלם
מה נסגר איתו? זה ברור שהוא מסתיר משהו הרי אחרת הוא לא מתנגד לקחת אותי איתו
"היי פיבי" פניתי לילדה ליידי "ליילה" היא מצמצה "כן כן . בא לך לעשות משהו כיף?" הצעתי בעיניים גדולות "בטח!" היא צחקקה "קדימה" ,
"אני רק רוצה לראות " צחקקתי ואחזתי המוט הברזל "אני לא חושבת שזה רעיון הכי טוב " פיבי אמרה בקול מודאג , מה היא בכלל עושה פה? אני רק אמרתי לה שלום במסדרון פעם או פעמיים ועכשיו היא מרגלת איתי אחריי החבר הכי טוב שלי? "תשמעי פיב. את יכולה ללכת אני רק מעיפה מבט" אמרתי בגלגול עיניים "יודעת מה .. אני חוזרת לשתות משהו" היא ענתה בחוסר רצון והלכה משם בבוז , צעדתי על הדשא הרך ויכולתי להרגיש אותו בין הפתחים בסנדלי העקב שלי
"יש פה 90 " שמעתי בקושי מה שהם אמרו
"סגרנו על יותר" הקול המוכר לי אמר
" זה מה שיש לי"
"חבל" שיין אמר בספקנות . רציתי לראות קצת יותר מקרוב ונדבקתי לקיר בתשומת לב , לפני שהצלחתי לשים לב שיין שלף אקדח שחור עם חריטה מסוימת טירה בבחור המסכן
כל מה שיכולתי לעשות , עכשיו שאני מביטה אחור אני מבינה שזה באמת כל מה שיכולתי לעשות . זה לצעוק , וחזק
מספיק חזק כדי ששיין ירוץ אליי ויתפוס אותי שנייה מלפול ארצה "לעזעל איתך ליילה" הוא ישר אותי והביט בי בעיניים מאשימות "תעזוב אותי ! " צרחתי "רוצח! תעזוב אותי!" המשכתי לצעוק כשהוא שלח את ידו אל פי כדי לסתום אותה
"בוס אתה רוצה שאני אסיים איתה?" ניגש אליו בחור גדול
"לא , לא מה פתאום . זה ליילה והיא חוזרת איתנו הבייתה"
התעוררתי במכונית רחבה כשהראש שלי מונח על שיין "שיין" מלמלתי ויכולתי להרגיש דמעות יבשות על פניי "שיין" אמרתי שוב רק באימה ונדבקתי לחלון "ליילה" הוא פקח גם את עיניו "בבקשה תתן לי ללכת" התחננתי "אני לא אגיד כלום" בכיתי
"אני לא אעשה לך כלום , נפלת על המוח? אנחנו נוסעים לאבא שלך" הוא ענה באדישות "לא.. אבא שלי נמצא ביפן עם אמא שלי" אמרתי בבכי "לא , אבא שלך נמצא עם אבא שלי " הוא המשיך בעקשנות "לא " צעקתי "אבא שלך ואתה אנשים רעים ! אבא שלי מעולם לא פגע בזבוב" ניענעתי את ראשי "זה לא בדיוק נכון" הנהג צחקק ושיין שלח אליו מבט סופר מאיים "סליחה גברתי" הוא מייד התנצל
"אבא שלך בחר לא לחשוף אותך לעולם הזה . באמת חשבת שהם טסים כל כך הרבה שניהם ביחד ומרוויחים כל כך הרבה כסף?" הוא התיישר מעט "על איזה כסף אתה מדבר אנחנו גרים בבית רגיל " הצמדתי את ברכיי אליי בשקט כשעוד דמעה נפלה עליי "זה לא כל מה שיש לאבא שלך . תסתכלי מהחלון ליילה , הגענו" הוא אמר
"אני אוהב אותך . ואני רוצה שהיה לך רק טוב " הוא התקרב אליי "את הפרח שלי" הוא ליטף את פניי "בבקשה אל תשנאי אותי . את כל מה שיש לי" הוא התחנן והרכב נעצר , שיין קפץ מהרכב ופתח לי את הדלת מהצד השני
"אבא" מלמלתי ורצתי לאבי שחיכה לי בכניסה לאחוזה ענקית "בבקשה תגיד לי שהוא משקר" בכיתי לחזה שלו בזמן שהוא ליטף את ראשי
*-----------------------------*
פרק ראשון ומיוחד , אז כמה שאלות קודם
1- אהבתן?
2- הייתן רוצות לקבל את השם של הפלייליסט שאני כותבת איתו?
לא לשכוח להצביע ולזרוק איזו מילה טובה בתגובות