"איך בדיוק אתם יכולים לעזור" שאלה זיו בקול מבולבל אבל גם בכעס "צדקתם לא באנו לפה במקרה לוסי ומיילו קיבלו שיחה ופתאום מצאנו את עצמו באוטו נוסעים לכיוון הפנימייה הזאת" הסביר גיא את עצמו.
"בסדר" זיו אמרה בכניעה "אז מה התוכנית? " שאלה נועה "כרגע התוכנית היא זיו ובן ילכו לבית שלהם ויראו אם יש שמה דברים חשובים" אמר דרק והינהן לעצמו.
"לדעתי כולכם צריכים ללכת לשם כי אם לא זה היה כמו לשלוח פיתיון אבל בלי דרך להחזיר אותו" גיא הוסיף והחבורה חשבה.
"בסדר תודה גיא" בן אמר וחייך חיוך קטן אמיתי וכך גם גיא "רגע רגע לפני שאתם הולכים את מעדכנים אותנו בכול מה שהאקסים אומרים אבל שלא יחשדו סבבה? אמרה לקסי "הולך" אמרה נועה וגררה אחריה את גיא.
"זה היה מוזר" סיכם שון "כדאי לנו בכלל לסמוך עליהם" אמה שאלה "אין לי מושג אבל כדי שנתחיל לארגן תיק וגם אתם כי אתם באים איתנו " אמרה זיו והוציאה את המזוודה "אני אתקשר אליהם להודיע" קבע בן ויצא החוצה.
יום חלף והשישה בדרכם לביתם של זיו ובן אחרי זמן קצר האוטובוס עצר ובן וזיו אמרו לנו לצאת.
הבית היה ענקי יותר מענקי הוא היה גדול חשב דרק לעצמו הוא בחיים לא היה אצלם בבית פתאום הוא הבחין בילדה שכנראה קטנה מהם בשנתיים רצה לבן "בן" היא קראה בשמחה וקפצה עליו בחיבוק והפילה אותו לרצפה "זיו" נשמעה קריאה ונער שדומה לנערה קפץ על זיו והפיל אותה לרצפה.
"יופי של קבלת אמרו לכם פעם שאתם אלופים בזה? " זיו אמר וחיוך ציני היה על הפנים שלה
"קודם תציגי את הגברים הנאים פלוס חייב לציין" עכשיו דרק ראה שהשיער שלה היה שטני בלונדיני כזה ועיניים כחולות וכך גם לנער.
"ליה דניאל אלה הם דרק הייל אמה כהן שון מקאנדרי ולקסי ברנסון" בן וזיו הציגו "רגע דרק הייל זה כמו בן דוד שלנו דרק הייל? " שאלו התאומים ודרק הינהן ואז הם קפצו עליו .
"טוב בואו ניכנס פנימה" דניאל אמר וגרר אחריו את זיו ובן ואנחנו הלכנו אחריהם מצחקקים.
"זיו בן אלה אתם? " שאלה אישה מהמטבח "מרי? " שאלו השניים האישה יצאה ובן וזיו חיבקו אותה " ומי אתם חמודים שלי"שאלה מרי "הם חברים שלנו מהפנימייה חוץ ממנו הוא בן דוד שלנו" בן אמר "טוב תעלו לחדרים ותביאו אותם לחדרי אורחים אוקיי? " שאלה מרי והם הינהנו והובילו אותנו לשם.
"טוב אני חייב לצאת לשאוף אוויר אני כבר חוזר" אמר שון ויצא הוא עבר במסדרון ושמע שני קולות מדברים.
"הם פה זה מה למה שאנחנו חיכינו" אמר קול אחד
"טוב הם חכמים לדעתי צריך לעשות את זה במהלך הלילה" אמר הקול זה שני בשלב הזה שון עשה רעש קטן.
הדלת נפתחה בחוזקה ושני אנשים חמושים עמדו והביטו בו שון חשב שזה מטריד.
הם הטעינו את הרובים וזה היה הסימן שלו לברוח.
שון רץ חזר על הדרך שלו והגיע לחדר של בן "הם ר-רודפים אחריי לברוח עכשיו" אמר שון והחבורה קמה מיד ורצה החוצה.
הם עמדו מול המדרגות ושמעו קול צעדים עולה משם אחרי זה הם הסתובבו וחזרו על עקבותיהם בן ניסה לפתוח כול דלת עד שפתח אחת וכולנו נכנסו לתוכו.
בחדר היה ארון גדול "תכנסו כבר לתוך הארון" בן לחש בכעס הבטנו בו כאילו הוא משוגע קול צעדים נשמע קרוב לחדר ובן זירז אותנו להיכנס.
"אוו שון אתה דורך עליי " "את האמת זה אני" "בן" זיו ובן התחילו ללכת אחורה אבל הם נפלו והם היו ביער?
"מה לעזאזל" אמרו כולם במפתיע "רק לי זה הזכיר לרגע את האריה המכשפה וארון הבגדים? " שאל בן "אם זה אומר שסוזן תהיה פה אין לי בעיה" דרק אמר וחטף מכה מלקסי בן וזיו בחנו את היער "בואו אחריי" בן אמר ועקבנו אחריו.
"היער הזה מוכר" אמר בן יצאנו מהיער ועמדנו מול משהו שדומה למחנה, העיניים של בן נפתחו לרווחה "זה לא יכול להיות" בן אמר "איפה אנחנו בן" שאלה אמה בחשש מהתשובה "אנחנו בניו יורק אם להיות יותר מדויקים בלונג איילנד ואם להיות יותר מדויקים במחנה החצויים" בן אמר וקול של חץ נשמע לידנו.
***
טוב סורי על השעה ואני עצובה רצח כי ראיתי עכשיו את סדרת הסרטים סיפורי נרניה ובכיתי ואז ראיתי את הסרט האחרון של היי סקול ואז עוד פעם בכיתי.
ואם אתם שואלים את עצמכם מאיפה הרעיון הוא בזכות השירותים המקום הכי טוב
טוב אז תצביעו ותגיבו אם אהבתם
וסורי על הפרק הקצר
YOU ARE READING
על טבעי אהבה וכל הזבל הזה
Novela Juvenilשני אחים ופנימייה אחת. כשהתאומים מגיעים לפנימייה הם יצטרכו לעמוד בסודות שהחברים שלהם שומרים מהם, באקסים שחזרו וגם בעובדה שהם מרגישים שבורים. מאותו נשף כול החיים שלהם נהרסו רגע אחרי רגע שנייה אחרי שנייה. מסוקרנים? טוב גם הם היו אולי זה דבר טוב ואולי...
