פרק 4

219 13 5
                                    

נ.מ. (נקודת מבט) מייבל                                                                                                        לא האמנתי שביל באמת עשה לי את זה איך הוא מעז לקחת ממני את אח שלי? עד עכשיו לא באמת הבנתי איך דיפר הרגיש אז, עכשיו אני סוף סוף מבינה. אבל איך זה אפשרי בכל זאת לא נראה שדיפר התנגד במיוחד לזה, אבל אולי סתם דמיינתי. אגב, אני מספרת לכם את זה מבקתת המסתורין. כשביל העלים אותנו חזרנו מיד לבקתת המסתורין, אבל הספקתי לראות שדיפר כעס מאוד על ביל. אבל אולי סתם דמיינתי. "מייבל בואי כבר אנחנו בודקים את כל האפשרויות איך להציל את דיפר" צעקה לי וונדי מהמטבח "טוב אני באה" צעקתי חזרה ירדתי למטבח וראיתי את סטאן בדיוק אומר לכולם "טוב, כולם פה? יופי אז זאת התוכנית שלנו..........."

נ.מ. דיפר                                                                                                                                    ביל הזה! אמרתי לו שכשאני ארגיש מוכן אני אגיד  למשפחה שלי שאני עוזב, לא שהוא יחטוף אותי! ואז כשהחלטתי לעזוב וללכת למשפחה שלי הוא הזדמן פתאום מולי והתחנן בפני שאשאר עד שאפילו אני לא יכולתי להגיד לו לא. אבל אולי זאת אשמתי הרי הייתי צריך להגיד לו שאני לא יודע איך להגיד למשפחה שלי את זה כי אני יודע שהוא חסר סבלנות אהההההההה למה העולם חייב להיות כזה מסובך!!!!!!!!! "דיפר, ארוחת ערב מוכנה" צעק לי ביל מהקומה למטה "טוב אני יורד!" צעקתי לו בחזרה (בארוחת הערב) "ביל אני צריך להגיד לך משהו, אני יודע שאנחנו כבר הרבה זמן מחכים שנוכל לגור יחד בלי להיפגש בסתר בגלל המשפחה שלי. אבל אני חייב לחזור אליהם" המזלג נשמט מהיד של ביל והפה שלו נפער "אבל למה? אנחנו סוף סוף עושים את מה שרצינו לעשות כל כך הרבה זמן!" ענה לי "אני יודע אבל אני חייב, הם דואגים לי ולא ככה רציתי שזה יקרה" אמרתי "טוב, אבל איך תחזור?" שאל אותי ביל באומללות טהורה "אני פשוט אגיד להם שהצלחתי לברוח" עניתי לו "טוב, ביי דיפר" "ביי ביל" עניתי לו בחזרה

גרוויטי פולס-כוחות אפליםWhere stories live. Discover now