פרק 8

164 12 21
                                    

טוב ויתרתי לכם כי לא יכלתי להתאפק אז הנה לכם עוד פרק


נ.מ. פורד                                                                                                                                    אחרי שהתנגשתי בקיר התעלפתי לכמה דקות כשהתעוררתי עדיין הייתי מטושטש אבל הצלחתי לראות שנקרעה לדיפר החולצה מאחורה והיה שם...... כנפיים קטנות? לא, אני בטח הוזה זה לא אפשרי אין סיכוי שדיפר עושה מה שאני חושב שהוא עושה...... נכון? לא, שמעתי שזה לא אפשרי אז אין סיכוי אז אחרי שנקרעה לדיפר החולצה הסתכלתי לראות איך מייבל מסתדרת עם דיפר וראיתי שהיא פשוט עמדה המומה ובהתה בכנפיים כאילו היא כבר מכירה אותן טוב מאוד. אבל מאיפה? לא משנה, יש יותר מידי שאלות עכשיו המשימה היחידה שחשובה היא... להרוג... את.. דיפר וביל. לא, לא יכול ליהיות שדיפר אוהב את ביל מרצונו החופשי בטח ביל הטיל עליו איזה כשף. כן, זאת האפשרות ההגיונית היחידה. אחרי שהספקתי להתחדד מספיק כדי לקום קמתי עם האקדח הבין ממדי שבדרך נס לא נשבר וכיוונתי אותו לעבר ביל אחרי שדיפר קם וניסה להרחיק ממנו את מייבל. כיוונתי לעבר ביל בזמן שדיפר לא שם לב, ויריתי 

נ.מ. דיפר                                                                                                                                      אחרי שהצלחתי סוף סוף להרחיק את מייבל ממני הסתובבתי אל ביל בדיוק בזמן כדי לראות קרן מהאקדח הבין ממדי מפלחת את הגוף של ביל רצתי אליו והתחלתי לנסות לתקן את הנזק אבל זה היה מאוחר מידי ואז ראיתי שהנזק דווקא לא כל כך גדול אז עשיתי את התרגיל היחיד שעבד לי בכל האימונים שלי שיגרתי את ביל לממד השדים הממד שבו ביל יוכל להישאר בחיים כי שם הוא יהיה יותר שד מבן אדם ואם יהיה לו מזל אולי הוא אפילו יתרפא קצת. אז אחרי ששיגרתי את ביל פניתי לפורד ממש לא רציתי לפגוע בו לפני זה פשוט פרקתי את כל הכעס והזעם שלי למקום אחד שהוא היה במקרה פורד אם זה היה  כל אדם אחר הוא היה מתפוצץ אבל בגלל שפורד כבר עשה עסקאות עם ביל אז הוא יותר חסן מבן אדם רגיל. כשפניתי לפורד שאלתי אותו "למה? למה פגעת בו?" באכזבה כי האמת צציפיתי שהוא דווקא יבין אבל לא "חש... חשבתי ש.. ככה תשתחרר מ.. מהקללה" ענה לי פורד בגמגום "איזה קללה?" שאלתי, מבולבל "הקללה שבגללה אתה היית מאוהב בביל" ענה לי פורד כאילו זה ברור כשמש אז בהיתי בו כאילו הוא אידיוט "לא היתה שום קללה אני באמת אוהב את ביל" אמרתי והוא פשוט השתתק                                                                                                             

נ.מ. לא ידוע                                                                                                                                אח! השרשראות האלה מתהדקות יותר ויותר הייתי מת כבר מזמן בלי הדבר היחיד שמחזיק אותי, דיפר פיינס, והנשיקה המדהימה ההיא אני זוכר את זה כאילו זה היה אתמול ולא לפני חצי שנה: "הי! תחזור לפה לא התכוונתי לפגוע בך!" צעק דיפר הוא עבר הרגע את הקש ששבר את גב הגמל "אז למה אמרת את הדבר הזה אתה יודע שאתה כמעט הכל בשבילי!" צעקתי עליו ברחוב "אבל לא שמעת הכל, רק רציתי לתת לך את הדובי הזה בהפתעה" צעק דיפר, מתנשף "אה" אמרתי מופתע והאטתי את הריצה שלי עד שדיפר השיג אותי ונעצרנו לגמרי. "כן, מה חשבת שהתכוונתי?" שאל אותי דיפר, מתנשף עדיין. "חשבתי שאתה נפרד ממני" עניתי לו, מסמיק. "לא אני לא" ענה לי דיפר בחיוך. ואז התנשקנו, זאת הייתה הנשיקה הכי טובה בעולם המשכתי לחשוב עליה כל שאר היום וכל יום המחר. ואז חטפו אותי, הייתי באמצע שיעור בישול עצמי (חיפשתי באינטרנט מתכונים והשתמשתי בהם לעצמי) ואז הכל החשיך......

                                                                                            -=*=-

התעוררתי במרתף חשוך ולא ראיתי כמעט כלום, הידיים שלי שרפו וכשהסתכלתי ראיתי שהם באזיקים רותחים וכואבים ממש. ואז שמתי לב שיש מישהו שעומד מולי "מה אתם רוצים ממני?" שאלתי "אה רק קצת מידע על החבר שלך, דיפר פיינס אחרי שתגלה לנו כל מה שאנחנו רוצים לדעת נשחרר אותך" אמר לי האיש המסתורי "אני בחיים לא אגיד לכם שום דבר!!" צעקתי האיש המסתורי רכן אלי והרים לי קצת את הראש עם היד שלו "כן אתה כן ידידי כן אתה כן" הוא אמר ובמילים האלה נסוג חזרה אל הצללים...........

אזזז..... מה קורה? את הפרק הזה אני אמשיך שוב עם 2 תגובות ו3 הצבעות ותגידו גם אם אהבתם את מי שהוספתי אני כבר יודעת מי זה אבל אתם תצתרכו לנחש פאם פאם פאםםםם............................

גרוויטי פולס-כוחות אפליםWhere stories live. Discover now