פרק 6

177 15 8
                                    

נ.מ. כללי                                                                                                                                               דיפר הלך לו ברחוב ושרק לעצמו זה היה שבוע אחרי ה"חטיפה" של ביל אבל הוא עדיין לא התאושש ככה שכשביל וגדעון קפצו עליו מהגג שמעליו הוא היה די מופתע "ביל? מה אתה עושה פה?" שאל דיפר "אה הוא סתם עוזר לי לנקום בכם" אמר גדעון דיפר שלח אל ביל מבט שואל וביל ענה לו במשיכת כתפיים שאמרה: פשוט תזרום עם זה וזהו דיפר החזיר לו מבט כועס ואמר "גדעון, מה אתה עושה פה?" בטון כועס  "אה, סתם ראיתי את ביל היקר שלנו והחלטתי להחזיר לכם נקמה סוף סוף. נכון ביל?" אמר גדעון "אהההה, כן בטח אבל תזכור שהנקמה היא גם שלי אז תזכור שאני לא המשרת שלך" ענה לו ביל "כן, כן, ברור" אמר גדעון שבבירור חשב שביל הוא המשרת שלו או משהו כזה פתאום ביל וגדעון כיסו את העיניים שלי ולא ראיתי כלום כשהורידו לי את כיסוי העיניים ראיתי את המקום המדהים בעולם.

 נ.מ. ביל                                                                                                                                  אני פשוט לא מאמין! מה גדעון חושב שהוא?!?!?!?!? אני הסכמתי לתוכנית שלו בתנאי אחד: אני לא המשרת שלו!   אבל הוא כזה חצוף! חושב שאם הסכמתי לתוכנית המטופשת שלו זה אומר שאני המשרת שלו או משהוא. אחרי שהבאנו את דיפר למערה שלנו העלמתי את גדעון כי לא הייתי צריך אותו יותר והורדתי לדיפר את כיסוי העיניים, לפי המבט הנדהם שלו הבנתי שהוא גם מתלהב מהמקום. דיפר התחיל למלמל משהוא והבנתי רק קטעים קטנים "זה פשוט מדהים....... אנרגיה...... שלוש שערים........ חתול קסום..................."  זה כול מה שהבנתי לפחות "רגע, רגע, פסק זמן, אמרת עכשיו חתול קסום?" שאלתי "מה?" הוא שאל אותי בחזרה "חתול קסום" אמרתי שוב "לא," הוא ענה לי, מבולבל. "אז מה אמרת?" שאלתי "אמרתי שהמקום הזה פשוט מדהים, שכמות האנרגיה פה עולה הרבה מעל המצופה. ויש פה שלוש שערים שונים לממדים אחרים." אמר  הפה שלי נפער "אמרת הרגע שלוש שערים שונים לממדים אחרים?" שאלתי "יאפ" אמר "אז סתם בניתי את השער של פורד?" עניתי נדהם "כן" אמר דיפר שוב "אהההההההה" צרחתי וניסיתי לתת אגרוף לקיר של המערה אבל הוא פשוט עבר דרכו "אגב," אמר דיפר "אכפת לך אולי לשחרר אותי מהחבלים האלה אולי?" אבל הייתי עסוק מידי בלהרביץ לקיר למוות "אתה יכול פשוט להשתגר" אמרתי "אה נכון" הוא נזכר ותוך רגע היה לידי "אגב, איך מתקדם השינוי?" שאלתי תוך כדי שהודתי לו את הכובע וחשפתי שתי קרניים אדומות קטנטנות "בסדר, אבל מתחילים לראות את הבליטות מתחת לכובע." אמר תוך כדי שהחזיר את הכובע למקומו  "ביל אני צריך להגיד לך משהוא......." לעולם לא אדע את המשך המשפט הזה כי בדיוק באותו רגע משפחת פיינס התפרצה למערה

נ.מ. דיפר                                                                                                                                      "נו מה! יש לכם שבב מעקב עלי?" צעקתי "כן, בכובע" אמר פורד מייבל נראתה מבולבלת "דיפר? מה קורה פה למה ביל לא פגע בך?" שאלה "הי, גם אני פה!" צעק ביל ושם התחיל בלאגן שלם שכולו סביבי. לא היה לי כח להפריד בינהם אז יצאתי לשאוף קצת אוויר בחוץ בינתיים בלי שאף אחד שם לב לא הייתי מודאג במיוחד כי ידעתי שהוא יכול לדאוג לעצמו ושהוא לא יפגע במשפחה שלי יצאתי החוצה וזה היה פשוט מדהים היער השתרע לכל עבר בצבעי ירוק רענן נשכבתי על הדשא ופשוט נרגעתי. אני לא יודע כמה זמן שכבתי שם אבל אני יודע ששמעתי צרחה. מיהרתי פנימה וראיתי מראה מזעזע ביל היה צמוד לקיר ברשת דייגים כחולה זוהרת ופורד מכוון אליו אקדח בין ממדי רצתי מיד לקו הירי וחסמתי את האפשרות לירות בביל "מה אתה עושה?!?!?!? צריך להשמיד אותו סופית!" צעק עלי פורד "לא!" צעקתי חזרה "אני לא אתן לכם להשמיד אותו!" "למה? הוא רק הרס לנו את החיים!!" אמר פורד בקול שקט יותר "כי...... כי.... אני אוהב אותו!!!!" צעקתי, האקדח הבין ממדי נשמט לפורד מהידיים ונעשה שקט.

אני ממשיכה ב3 תגובות ו3 הצבעות ותודה רבה רבה רבה ל@Yk112358 שעזר לי ונתן לי רעיונות איך לכתוב את הסיפור ווואו 600 מילים 

גרוויטי פולס-כוחות אפליםWhere stories live. Discover now