My bad boy

פרק 1

נ.מ קלואי
השעון המעורר צילצל והעיר אותי משנתי,עבודה.
קמתי ממיטתי והלכתי לצחצח שיניים שטפתי את פניי והחלפתי בגדים לגינס הארוך השחור הקבוע שלי וחולצה טי שרט לבנה ומעל הסווצרט השחור הגדול שלי,הסט הקבוע.
אין לי הרבה בגדים כי אין לי מספיק כסף לקנות אותם,אני עובדת במסעדה כמו משוגעת ובקושי מרוויחה ואני זאת שמשלמת על הדירה,אני ואימי גרות בה,היא פשוט לא כל כך במצב של לעבוד...
אז אני מפרנסת הכל מה שמאוד מקשה על המצב הכלכלי אני גם רק בת 21 רק סיימתי צבא וזה אומר שלא ממש עבדתי ואמא שלי גם לא אז היא הכניסה אותנו להרבה חןבות שאני מנסה לסגור
איפה אבא שלי אתם בטח שואלים?
הוא עזב אותנו,גן עדן רצה אותו מאוד כנראה,מאז שהוא עזב אותנו אמא שלי ואני נכנסנו לדיכאון,אני יצאתי ממנו כדי שיהיה לי איך לחיות אבל אמא שלי נכנסה לזה חזק,יותר מידי חזק...
היא כבר לא אותו אמא שאני זכרתי כבר 5 שנים והיא לא חזרה לעצמה
אני שומרת עליה רק בתקווה שאולי יום אחד היא תחזור לעצמה....
״קלואי!!!״ צעקתה של אמא שלי הוציאה אותי ממחשבותיישיט היא ערה,ישר לקחתי טיק דחפתי לתוכו טלפון מטען אוזניות וכסף נעלתי נעליים ובאתי לצאת אך יד משכה אותי ודחפה אותי לקיר חזק ״אמא״ מלמלתי כאשר גבי כאב מפגיעתו בקיר ״לכי לקנות לי וודקה עכשיו!״ היא צעקה עליי מה שגרם לגוםי להתקפל קצת בפחד,״זה לא בריא לך אמא״ ניסיתי קצת אולי להוריד אותה מזה ״לא שאלתי מה דעתך״ היא אמרה באדישות ודחפה אותי לכיוון הדלת ״אני מאוד מציעה לך לחזור עם אלכוהול״ היא אמרה במבט שמאוד הלחיץ אותי, מודה. ורק הינהנתי.
אני אקנה לה בחזור אני לא יכולה לאחר לעבודה..
נכנסתי למסעדה,אחרי הליכה של חצי שעה מהבית,הגעתי בדיוק בזמן.
״קלואי!״ שמעתי את קולה של האחראית משמרת קוראת לי,וישר הלכתי אליה ״כן נועה״ באתי אליה ואמרתי לה בעדינות ״תעלי על מדי עבודה ותלכי לשולחן 8״ היא אמרה והינהנתי,היא לא נחמדה במיוחד,הלכתי לשירותים והחלפתי לחולצת עבודה וסינר לקחתי מהעמדה פנקס ועט והלכתי לשולחן 8,שם ישבו זוג מבוגרים שנראו כל כך חמודים ״היי,מה תרצו להזמין?״ אמרתי בחיוך מה שגרם גם להם לחייך ״נשמח לארוחת בוקר זוגית״ הם אמרו והינהנתי רושמת בפנקס ומגישה לטבח.
כך נמשך יום ארוך של העבודה ויצאתי משם רק בשש אחרי 10 שעות עבודה.
היה היום טיפים טובים מה שהשאיר לי כסף לקנות לי אוכל ואת האלכוהול המסריח של אמא שלי,ואולי אפילו קצת שאריות ליציאה היום בערב,המחשבה על קצת לצאת גרמה לי לחייך,החלפתי לבגדיי הרגילים ויצאתי מהמסעדה ובדרך עצרתי וקניתי לחמניות ונוטלה,אורז בייצים וירקות ובקבוק וודקה לאמא שלי,שילמתי למוכר וחייכתי מהמחשבה שסוף סוף אני יאכל נורמלי
סחבתי את השקיות הכבדות לבית וכשהגעתי אימי התקרבה אליי בפרצוף כועס,שיט
הנחתי את השקיות על השיש ומיהרתי להוציא את הבקבוק שכרגע חשוב לה יותר מהבת שלה
״למה לקח לך כל כך הרבה זמן?!״ היא צרחה עליי גרמה לרעד של פחד לעבור בגופי ״אני מצטערת עבדתי״ אמרתי בשקט משפילה את ראשי מפחדת לדעת מה עומד לקרות
״את פשוט חרא של ילדה,עבודה לפני אמא שלך?? ככה חינכתי אותך??״ היא אמרה ושמעו בקולה שהיא שיכורה כנראה מהבקבוק של אתמול ״אני עובדת בשביל שתינו כדי שיהיה לנו איך לחיות״ אמרתי בשקט עם ראשי מושפל מפחדת להסתכל בעייניה ״כן? בשבילי?!״ היא צעקה וצחקה צחוק מעולץ ״כל האוכל המיותר הזה בשבילי?!״ היא צעקה שוב מה שגרם לדמעה לזלוג מעייני ״לא הוא לא!״ היא צרחה מה שגרם לגופי לרעוד אבל לא העזתי לזוז ״זה רק בשבילך ילדה אגואיסטית מסריחה!״ היא צרחה והרגשתי את הלחי שלי בוערת,היא סטרה לי. והדמעות לא איחרו לבוא,ואז היא הלכה מה שגרם לי לנשום אוויר חזרה לריאות בהקלה,יצאתי בזול.
שמעתי את דלת חדרה נטרקת והבנתי שאני יכולה לצאת מהעמידה שעמדתי בה,הכנסתי את כל האוכל למקרר הקטן והריק שלנו בהתלהבות והכנתי לעצמי לחמנייה עם נוטלה,התענגתי על כל ביס
ואז צילצול טלפון נשמע מתיקי ׳זונה שלי׳ הוצג על המסך וחייכתי ״היי ריי (קיצור של רייצל)״ אמרתי לטלפון כשעניתי לו ״היי קי(קיצור של קלואי), יוצאים היום לא שאלתי״ היא אמרה בחדות מה שגרם לי לגחך ״דווקא מתאים״ חייכתי ״יופי תהיה אצלי בשמונה״
************************************
זה הפרק הראשון מקווה שאהבתם❤️