My bad boy

פרק 7

ממליצה לקרוא להיזכר💕
נ.מ קלואי:
מה אני עושה עכשיו?
אני לא יודעת מה לעשות אני צריכה לחזור הבייתה לאמא שלי,ואני מפחדת להיות פה זה לא פאקינג בית רגיל!
אני פשוט יודיע לו שאני חוזרת הבייתה הוא לא יכול להחזיק אותי פה בכוח
הינהנתי לעצמי,כן אין לו סיבה להשאיר אותי כאן,אני אגיד לו תודה ואלך
יצאתי מהחדר עם הטלפון ביידי יורדת בזהירות במדרגות מתעלמת שוב מהחולשה והסחרחורות בגופי.
ירדתי במדרגות בהצלחה והתקדמתי לכיוון שראיתי אותו הולך מקודם,לכיוון המזדרון הצמוד למדרגות
התקדמתי במזדרון שכל קירותיו חלונות ענקיים שמשקיפים על העיר היפה שלי,אפילו שאני רואה אותה די מרחוק אין לי מושג איך אני אגיע הבייתה
המשכתי במזדרון רואה דלת גדולה בסוף המזדרון.זאת אולי זאת
דפקתי בדלת מחכה לתשובה,״מי זה״ שמעתי את קולו העבה והצרוד מעט של אדם,ואוו יש לו קול כל כך מושך!
״אני״ אמרתי בקול עדין לא ממש יןדעת איך מדברים עם ראש עולם תחתון,״כנסי״ הוא אמר עם קולו היפה ופתחתי את הדלת בעדינות מפחדת קצת לראות את פניו.
״רק רציתי להגיד תודה רבה על הכל,ושאני הולכת״ אמרתי כשהייתי כבר באמצע החדר הגדול מפחדת להסתכל בפניו,שמעתי קול של כיסא זז והרמתי את עיני שהיו מכוונות חריצפה ,ופרצופו של אדם היה קרוב אליי ,לא זכרתי אותו כל כך חתיך,עיניו תכלת יפות שאפשר להסתכל עליהן שעות,שיערו שחור ומבריק מסודר אחורה כנראה עם קצת ג'ל,יש לו לסת גסה ויפה וזיפים שמוסיפים למראה היפה שלו,הוא מאוד גבוה ויש לו כתפיים רחבות
בחיים לא ראיתי דבר כל כך יפה,פתאום גיחוך הוציא אותי ממחשבותי והבנתי שבהיתי בו,איזה פאדיחות
לחיי כנראה נצבעו באדום והסתכלתי על פניו רואה חיוך מרוצה
״את לא הולכת״ הוא אמר מה שבשנייה הוריד את כל המבוכה והנחמדות שלי ״מה זאת אומרת לא הולכת?״ שאלתי לא מבינה מי הוא שיחליט עליי,
״את חלשה ואת לא חוזרת לאמא שלך במצב הזה,אם בכלל״ הוא אמר את כל המשפט מאוד ברור ואת הסוף מילמל לעצמו חשב שלא שמעתי
״אני מצטערת אבל אתה תחליט מה אני יעשה עם עצמי,אני מאוד מודה לך על הכל אבל מפה זה החלטה שלי״ אמרתי בקול רציני מסתכלת עמוק בעיניו.
״לא, עכשיו לכי לישון״ הוא אמר באדישות מתעלם לגמרי מרצונותי ״אתה לא מחליט עלי!״ צעקתי מרגישה את חום גופי עולה אך כשראיתי את פרצופו פחד עלה בגופי,נראה לי שהיופי שלו גרם לי קצת לשכוח עם מי אני מדברת ״נראה לי לא הבנת מי אני״ הוא אמר באדישות מנסה להסתיר את כעסו ללא הרבה הצלחה ״אני יודעת מי אתה,אדם סמית״ אמרתי בהתגרות ,מצטערת אבל כרגע מעניין לי תתחת מי הוא אני שונאת שמחליטים עליי,״והבנתי שאתה ראש העולם התחתון,מעניין לי תתחת,אני חוזרת היום הבייתה אם תרצה אן לא״ אמרתי בעיס ופניו הסתכלו עלי במבט זועף ומעופק.
״אני לא מבין למה את כל כך סתומה,אמא שלך צריכה מכון גמילה כי בקצב הזה היא תהרוג אותך ברגע שתיכנסי לדלת״ הוא אמר באדישות כל מבטו העצבני נעלם בשנייה ,מדהים איך מצב רוחו משתנה בשניות ״אין חי כסף מיותר כרגע בשביל מכון גמילה,אני מסתדרת לבד״ אמרתי ברצינות משפילה טיפה את ראשי ״אני אשלם לך עליו״ הוא אמר בקלילות אדישה כאילו מביא לי פה חמישה שקלים ״א..אני מאוד מודה לך על הכוונה אבל אני לא עומדת לקחת ממך כסף״ אמרתי מסתכלת בעיניו שבוחנות אותי ״למה?״ הוא שאל לא מבין ״כי אני לא עומדת פשוט לקחת ממך כסף!״ אמרתי בכעס ״אז תעבדתי אצלי במשך חודש בתמןרת הכסף למכון גמילה של אמא שלך״ הוא אמר ברצינות מסתכל עמוק בעייני ״זה עדיין עולה הרבה יותר,שלושה חודשיים זה נראה לי יותר הגיוני״ אמרתי מסתכלת בפניו ״מוסכם״ הוא אמר באדישות כרגיל
״אז אני תכף אקח אותך הבייתה אני עכשיו דואג שיקחו את אימך ותבואי מחר ליום הראשון שלך״ הוא אומר ואני מהנהנת באיטיות לא מבינה למה הוא כל כך נחוש לעזור לי ״תודה״ אמרתי לו בחיוך והוא הינהן ויצאתי ממשרדו,הוא מבלבל אותי.רגע אחד הוא נחמד ועדין אבל רגע אחר הוא מזלזל בדברי שנייה אחרי הוא עצבני ומפחיד נשבעת יש לו פיצול אישיות אני בטוחה בזה! בחיים לא ראיתי בן אדם במזג הרוח שלו משתנה במהירות כזו
התעוררתי טיפה ממחשבותי על אדם והתקדמתי לכיוון השירותים טיפה להתארגן ,נכנסתי לשירותים ומה שראיתי במראה זיעזע אותי.
הדמעות לא איחרו לרדת מעייני כל גופי סימנים כולל פני. גופי חבוש וחבול עייני נפוחות נראה שמבכי, פני פצועות גם הן איך היא יכלה לעשות לי את זה??למרוצ הכח היא עדיין אמא שלי!
אני יודעת אני פאקינג יודעת שאני אשמה במה שקרה לאבא שלי אבל אני עושה הכל כדי שתסלח לי,למה היא מתנהגת אליי ככה??
הבכי לא איחר לבוא ומצאתי את גופי נופל לריצפה הקרה עייני מטושטשות מדמעות שלא מפסיקות לצאת וקול הבכי שלי נשמע ברחבי החדר ואין לי יכולת לשלוט ולעצור אותו,אני מרגישה חסרת עונים.
הכל באשמתי! הכל באשמתי הכל באשמתי מילמלתי לעצמי,היא עושה את כל זה בצדק זה הגיע לי! הינהנתי לעצמי מסכימה עם אמירותי
״זה באשמתי זה באשמתי זה באשמתי״ המשכתי למלמל לעצמי והדמעות ממשיכות לצאת,פצאום הרגשתי יידים מושכות אותי לעמידה כאילו אני כלום כאילו הוא מרים נוצה מהריצפה הרמתי את עייני ליידים שמשכו אותי וראיתי לא אחר מאדם, הסתכלתי בעייניו מנסה להבין מה מבטו אומר אך הוא רק לוקח את אצבעו ומנגב את דימעותי מפני.
״מה קרה?״ הוא שואל בקול אדיש אך עם טיפה דאגה בקולו,השפלתי את מבטי אך אצבעו הרימה את מבטי מייד לפניו ״מה קרה פתאום?״ הוא שואל לא מבין למה אישה פסיכופתית בוכה כמו מפגרת בשירותים אצלו בבית .אני שונאת שרואים אותי בוכה,אבל לא הצלחתי לשלוט על זה!
״ר..ראית איך אני נ..נראת?״ שאלתי מסתכלת עמוק בעיניו מחזיקה את דמעותי ״הכל טוב זה יעבור״ הוא אומר ומלטף את שערי מה שמרגיע אותי איכשהו בשניות ״זה לא זה,זה העובדה שאני ככה ממשהי שאני נותנת לה את הכל מאז שאני זוכרת את עצמי,מישהי שאמורה לדאוג לי יותר מכל דבר בעולם הזה ,המישהי הזאת גרמה לי להגיע למצב הזה,אמא שלי גרמה״ אמרתי והצבעתי על עצמי והוא הינהן בהבנה וחיבק אותי ״אנחנו נגמול אותה מאלכוהול והיא תוכל להיות מי שזכרת אותה לפני״ הוא אמר מרגיע אותי עם קולו העבה והמושך ״היא כועסת עליי בצדק״ מילמלתי לעצמי אך כנראה הוא שמע ״למה?״ הוא שאל מתנתק מהחיבוק ומסתכל בפני ״אני אשמה במוות של אבא שלי,בגלל זה היא כועסת עלי והיא צודקת כל זה מגיע לי״ אמרתי והשפלתי את ראשי ועוד כמה דמעות זלגו מעייני,אין לי מושג למה אני מספרת את כל זה,בחיים לא נפתחתי ככה למישהו במהירות כזאת,אני לא אוהבת את זה. ״למה את חושבת שזה אשמתך״ הוא שאל מרים את ראשי עם פרצוף מבולבל ״לא חושבת, יודעת״ אמרתי מסתכלת עמוק בעיניו מנגבת את פני ופשוט חולפת לידו משאירה אותי ואותו מבולבלים,אם אני אשאר איתו עוד אני כבר אספר לו הכל ,משהו בו גורם לי לספר הכל בקלות ולהיפתח במהירות ואני לא אוהבת את זה.
למרות היופי שלו הוא מנהל עולם תחתון,אני עומדת לעבןד אצל מישהו מהעולם התחתון.
המחשבה גרמה לצמרמורת של פחד לעבור בגופי אבל אין לי ברירה לא שיקרתי שאמרתי שאני יעשה הכל בשביל אמא שלי,ואם זה יציל אותה מההתמכרות שלה לחרא הזה אז אני יעשה הכל.
״בואי הולכים״ אדם אמר חולף על פני לכיוון דלת ענקית כנראה הכניסה,מתעלם לגמרי ממה שקרה לפני כמה רגעים הנהנתי והלכתי אחריו למכונית אליה הוביל אותנו,גיפ ענק ולבן השמיע קול בין כל המכוניות היקרות שעמדו שם בגינתו הענקית הייתי בשןק כמה מכוניות יש לו !כל אחת יותר יפה מהשנייה! ״בואי״ הוא אמר מוציא אותי מהריכוז שלי בכל המכוניות שלו והלכתי אחריו אל הגיפ מתקשה לעלות למקומי לידו מרוב גודלו אך הצלחתי למרות זאת והתחלנו את הנסיעה לכיוון בייתי
***********************************
אוקי זה הפרק מקווה שאהבתם❤️