פרסי ג'קסון והכשפים

הפגישה

הסיפור מתרחש אחרי מלחמת מאה השנים, ואחרי המלחמה בגאיה. זה לא הכי מסתדר בזמנים, אבל תזרמו איתי.

נ.מ- פרסי

יום של חצויים הוא אף פעם לא רגיל. אף פעם.

התאמנתי עם אנבת' בזירת הקרבות, כמעט ניצחתי, מה שלא קורה הרבה, אבל אז כירון הגיע.

"פרסי," הוא אמר. "יש כאן כמה אנשים שאמרו שהם מחפשים כשף מים. אני מניח שהם מתכוונים אליך?"

הסתכלתי לאחור וראיתי שכירון הוא לא היחיד שעומד שם, לידו עמדו חבורה של אנשים, והם היו מאוד שונים; אחת מהם, לבשה שמלה בצבע כחול בהיר, עם כובע פרוותי מהסוג שאסקימוסים לובשים. לאחד מהם, היה חץ כחול שהיה מקועקע על הראש שלו, והוא היה קירח לגמרי. אחד מהם לבש בגדים חגיגיים, בשיער שלו היה תקוע כתר קטן, הייתה לו צלקת גדולה ומרתיעה על העין. אחת מהם, שנראתה הכי קטנה מכולם, לבשה בגדים ירוקים. היא לא נעלה נעליים והשיער שלה היה אסוף לפקעת אחת גדולה. עמדו שם גם שני נערים. אחד מהם לבש את אותם הבגדים של הנערה האסקימוסית, והחזיק ידיים עם השנייה, שהייתה מאופרת ולבושה במדיים צבאיים, היו שם עוד כמה כמוה.

"אממ, היי?"

שעתיים לפני.

נ.מ- קטרה

ישבתי ליד האגם והתאמנתי בכשפות מים, זה היה אמור להיות יום רגיל.

אז זהו, שלא.

הטירוף התחיל כשאנג התקדם אלי בריצה, מתנשף.

"קטרה!" הוא קרא. "דיברתי עם רוח אחת, והיא אמרה לי שנוכל למצוא טכניקה חדשה בכשפות מים אם נגיע למקום כלשהו. מחנה החבויים, אני חושב. פשוט בואי!"

מיהרתי לרוץ אחריו בהפתעה, הוא הוביל אותי לאפה.

כולם כבר ישבו שם, סוקה, צוקו, סוקי ועוד כמה לוחמות קיושי, כולם נראו לחוצים.

כעבור שעתיים.

כעבור שעתיים בערך, הגענו לגבעה ירוקה עם עץ אורן עליה, בהתחלה היה נראה שריק שם.

אנג התחיל ללכת לעבר עץ האורן, אבל קיר בלתי נראה חסם אותו. הוא נפל בהפתעה.

אדם בעל גוף של סוס התקדם אלינו, הוא היה נראה זקן מאוד.

"שלום לכם, אני מזהה שאתם בני תמותה אם לא יכולתם להיכנס. מדוע באתם?" הוא שאל.

היה נראה שרק אני רואה את זה שיש לו גוף של סוס, אז החלטתי לא להעיר על זה.

מיהרתי להתעשת. "אנחנו מצטערים על ההפרעה, אדוני. אנחנו מחפשים כשף מים."

"כשף מים?" הוא נראה מבולבל.

"אתה יודע, מישהו שיש לו כוחות שליטה במים." מיהר אנג להסביר.

"אתם בטח מתכוונים לפרסי. בואו איתי."

אנג התחיל ללכת פנימה, אבל נתקל בקיר הבלתי נראה שוב.

"אהה, אדוני," התחיל אנג לומר.

"הו, כן, אני מתנצל." הוא אמר. "אני צריך לדעת את השמות שלכם."

הצגתי את עצמי, וכך גם השאר.

"אני כירון, בן קרונוס, מאשר לקטרה, אנג, סוקה, סוקי, צוקו וטוף, להיכנס למחנה החצויים."

ופתאום הכל נגלה...

היו שם המון ילדים שלבשו חולצות כתומות וסגולות. חלקם נלחמו בחץ וקשת, חלקם בחרב.

התחלנו להתקדם ולחשתי לאנג: "מה זה המקום הזה?"

"מוזר.." הוא מילמל.

הלכנו אחריו למקום שהיה כנראה זירת קרבות, וראינו שם נער בעל שיער שחור. הוא החזיק חרב בים וכיוון אותה לנערה שעמדה מולה- היה לה שיער בלונדיני מתולתל ועיניים אפורות עוצרות נשימה. היא החזיקה פגיון ביד.

"פרסי," אמר כירון. "יש כאן כמה אנשים שאמרו שהם מחפשים כשף מים. אני מניח שהם מתכוונים אליך?"

הנער ששמו היה כנראה פרסי הסתובב, היו לו עיניים ירוקות כים.

"אממ, היי?"

פרק משוכתב, אני אעלה את הפרקים בהדרגה(: