פרסי ג'קסון והכשפים

אמת או חובה- המשך

נ.מ- תאליה

"נו, באמת, אני באמת צריכה ללבוש את זה?" רטנתי.

"כן, אני נלחמת במדים האלה כל הזמן, הם נוחים מאוד." ענתה סוקי.

היא הושיטה לי מדים ירוקים, אחרי שלבשתי אותם, בטח נראתי מגוחכת מאוד, כי ג'ייסון החניק צחקוק ופרסי נשך את שפתיו בחוזקה כדי לא לצחוק.

"נהדר," רטנתי. "אני נראת מגוחכת."

"עדיין לא איפרתי אותך!" היא אמרה.

נאנחתי. אלות הגורל, תעשו משהו!

נ.מ ניקו

כשסוקי סיימה לאפר את תאליה, נאבקתי בדחף לפרוץ בצחוק.

היא הייתה לבושה במדים של לוחמות קיושי וכל הפרצוף שלה היה מרוח באיפור. הייתה לי הרגשה שסוקי איפרה אותה שונה ממה שלוחמות קיושי בדרך כלל מתאפרות.

אנבת' צחקקה. "וואו, תאליה, אני בטוחה שלוחמות הקיושי יקבלו אותך עכשיו!"

"מצחיק מאוד." רטנה תאליה.

פניה של אנבת' אורו כאילו היא נזכרה במשהו. "קטרה, הבטחת."

"קטרה נאנחה. "בסדר."

היא סובבה את ידה ופתאום היה נראה שהיא שולטת על אנבת'. הידיים שלה נעו בתיאום לידיים של אנבת'.

כולם נראו מופתעים. אפילו אני. ובתור חצוי, זה הישג.

"איך?" שאלה אנבת' בפליאה.

"כשפות דם. לא השתמשתי בזה מאז שפגשתי אותו." אמרה קטרה בעצב.

"מי זה אותו?" שאל ליאו בחוסר טאקט. (ה.כ- אני יודעת שזה ניקו ששואל במקור, אבל שיניתי וכן).

"האיש שהרג את אמא. רציתי לנקום בו."

"הו," אמרתי. "אני מצטער. גם לי אין אמא."

וככה, הסתיים משחק האמת וחובה שלנו.

עוד פרק משוכתב. מה אני אמורה לכתוב כאן?