מוקדש לBananaLN❤
שלוש בלילה ואת שוכבת במיטה שלך. ערימות של בגדים מפוזרות על השולחן העמוס בפריטים לא קשורים, הכיסא הסגלגל המתקלף והרצפה המלוכלכת מעט.
את משוטטת בלי מטרה באינטרנט, מחפשת הסחה מהמחשבות שמסתובבות לך בראש. את מפחדת ממה שיקרה כשתכבי את הטלפון, מהחור השחור הזה בלב שלך ששוב יגרור אותך לתוכו.
את יודעת שתרגישי הרבה יותר טוב אם תסדרי את החדר, אבל את לא מסוגלת.
את לא מסוגלת לסדר אותו, כמו שאת לא מסוגלת לסדר את החיים שלך.
לא מסוגלת לזרוק לכביסה את הבגדים המלוכלכים, כמו שאת לא מסוגלת לגרום להן להשלים איתך.
לא מסוגלת לטאטא מתחת למיטה, כמו שאת לא מסוגלת להסתכל על כל התכונות הרעות שלך וכל הפעמים שבהן יכולת להתנהג אחרת.
לא מסוגלת לנקות, כמו שאת לא מסוגלת לנסות להיות טובה יותר.
לא מסוגלת לעזור, לא מסוגלת לצאת מהטלפון, לא
מסוגלת לסיים את העבודות להגשה בעוד כמה ימים. פשוט לא מסוגלת.
והם שואלים "איך את מסוגלת לחיות בבאלגן הזה?" והאמת שאת ממש לא. הבאלגן הזה עושה לך רע על הנשמה, יושב לך כמו אבן על הלב, מתסכל אותך כל כך.
אבל אין בך, אין בך את הכוחות לשינוי, לא משנה כמה הוא יעזור לך.
אז את יושבת לך באמצע ממלכת הבלאגן הפראית שלך, מלכה של בדידות, ולא מסוגלת לעצור את הדמעות שזולגות לך מהעיניים, כמו שאת לא מסוגלת שום דבר אחר.
YOU ARE READING
צייר לי כבשה ~ אוסף סיפורים קצרים
Poesía"אם הייתי מחכה לכתוב ברגע המושלם לעולם לא הייתי כותבת מילה." ~מרגרט אלינור אטווד קטעים לא מושלמים על רגעים לא מושלמים. ///טריגרים:/// - אובדנות - פגיעה עצמית
