ההחלטה

ההצהרה

"אאוץ'" אמר הארי כשהתעורר בבום ומצא את רון עומד מעליו עם כרית מאיים להנחית אותה על ראשו עד שיקום "עזוב אותי משוגע" אמר הארי לרון והטביע את ראשו מתחת לכרית מחכה בלחץ למכה הבאה של רון, "קום כבר מעצבן אחד זה יום שבת יש חופש והשמש בחוץ בוא ננצל את היום!" אמר רון בהתלהבות, הוא לא רצה שהארי ידע למה הוא באמת מתלהב... הוא שמע את ג'יני והרמיוני מדברות ואומרות שמחר הן ישבו כל היום בחוץ בשמש ורון רצה להיות שם ליד הרמיוני "נוו קום!!" צעק עוד פעם והלך להתלבש.

הארי ורון ירדו במדרגות לחדר המועדון וכשראו שהבנות לא שם יצאו ישר החוצה. דראקו עבר באזור וכשהארי ראה אותו הוא החמיץ פנים והשתדל להראות מזלזל ומעוצבן כמה שאפשר, כוךם ידעו כמה שדראקו שונא את הארי ורון.. והאמת זה היה הדדי. " פוטה!! " צעק מאלפוי בזלזול, הארי העדיך להתעלם אבל רון היה קצר פתיל וענה.. זה רק חימם את מאלפוי עוד יותר "אני רואה שכמו תמיד אתה לא עוזב את המועדון בלי הבובה שלך" אמר כהעלבה מכוערת כלפיי רון, רון שלף שרביט ומאלפוי צחק "אווו איזה פחד אני ממש משקשק" אמר בלעג והתרחק בעודו צוחק עם חבריו המכוערים קראב וגויל. " הוא סתם מפגר" אמר הארי לרון "כן ברור לך אל אכפת כי כל מה שהוא עושה זה להעליב אותי" אמר רון בכעס אבל הארי לא ענה ורון החליט לוותר ולהפסיק כבר עכשיו.. הם המשיכו ללכת אבל היה ברור באווירה המביכה והשקטה ששררה באוויר.

"רון, הארי בואו שבו!" צעקה הרמיוני כשראתה אותם בחצר, כמו תמיד היה לידה ערמה קטנה של איזה 2 ספרים שקראה "רק בשביל הכיף" כמו שהיא תמיד אמרה, רון לא ממש הבין איך לקרוא וכיף נמצאים באותו משפט אבל זה היה עוד תכונה שהוא אהב אצל הרמיוני אז לא היה אכפת לו כל עוד זה לא מגיע אליו. הארי רץ ליד ג'יני וכרך את ידה בידו והיא שמה את ראשה על כתיפו, זה גרם לו להרגיש מוזר אבל הוא אהב את זה, הוא אהב אותה.

הם ישבו שם בערך חצי שעה בלי לדבר בכלל, סתם לשבת בשמש החמימה וליהנות מהזמן הפנוי שלהם.. בקרוב הם נכנסים לתקופת המבחנים ולא יהיה להם הרבה זמן פנוי, לרמות שג'יני הייתה שנה מתחתיהם לא הורגש כאילו הלחץ פוסח מעליה, הם היו בשנה השישית וג'יני בחמישית, למרות שהארי היה קטן ככה שההפרש גילאים ביניהם היה פחות משנה.. הארי לא אהב לחשוב על זה למרות שהוא בכלל הרגיש שהוא קטן מדי הוא תמיד חשב על זה... זה עצבן אותו, אבל הוא אהב את ג'יני והוא רצה שהם יעשו סקס, *אמאלה אמרתי את זה סוך סוף* חשב לעצמו, הוא קיווה שזה היה בראשו כי נראה כאילו ג'יני מבחינה במשהו מוזר, היא הסתכלה עליו ונישקה אותו בשביל להשכיח את מחשבותיו שהיו נראות טרודות, זה בהחלט עבד, הארי לא חשב על כלום חוץ מזה שהוא פשוט אוהב אותה והוא גם אמר את זה, "אני אוהב אותך" אמר "אני יודעת" אמרה ג'יני וקרצה. "אויי באמת!! מול הפנים שלי?!?!" אמר רון, כולם צחקו.. "אויי רון תסתום" אמרה הרמיוני בקול חמוד, רון אהב את זה.

השמש התחילה לשקוע ופתאום הרביעייה קלטה שהם כבר כמה שעות טובות ישבו בשמש, חצי מהזמן הארי וג'יני התמזמזו.. "כנראה בגלל זה הזמן עבר מהר כל כך" אמר רון בעקיצה. הם נכנסו למסדרון וג'יני הלכה לחברות שלה, הארי רון והרמיוני המשיכו ללכת וחשבו אולי הם ילכו לבקר את האגריד אבל לבסוף החליטו ללכת לכיוון המועדון ולבלות שם עוד קצת זמן.. בדרך הם פגשו במאלפוי שהחליט לצאת בהצהרה מוזרה ביותר "פוטה, וויזלי והבוצדמית.." רון מלמל משהו שנשמע כמו קללה "אם יש לכם האומץ בואו בעוד כחצי שעה לקומה השלישית וחכו במסדרות השמאלי" הוא אמר זאת בקול מוזר ונעלם בתוך שנייה. רון חשש שהוא סתם מנסה לצחוק עליהם אבל הארי אמר שאין להם מה להפסיד ושהם ילכו לראות מה קורה שם..