פרק 16

133 18 11
                                    


"אתה מה?!?!" הייתי בשוק

"זה לא מה שאתה חושב אני יכול להסביר" יונגי אמר

"אז תסביר!" עניתי

"אתה זוכר שסיפרתי לך על מה שקרה לי עם אבא שלך?" הוא שאל

"כן... המזה קשור?" עניתי בזעף

"נהגתי לדבר איתו כל יום הוא באמת היה איש מקסים 

וכל יום הוא היה מספר לי על הילד שלו הוא היה מראה לי תמונות שהוא שמר 

מהרגע הראשון שעייני ראו את אותו הילד הקטן נהייתי מוקסם

יום לפני עונשו הוא אמר לי לשמור על התמונות כנראה שהוא ראה את מה שהרגשתי

ומאז הייתי מתגנב מוץ לארמון כל חודש מתחבא בין הצללים וצופה בך" יונגי אמר נבוך

"מה? באמת?" שאלתי מופתע

אף פעם לא התיחסו אלי ככה תמיד הייתי הבעייתי שאף אחד לא אהב 

לא העלתי בדעתי שכל השנים האלו היה באמת מישהו שרצה אותי בקרבתו

"טאה אני באמת אוהב אותך אני מקווה שאתה יודע" יונגי אמר

"עכשיו אני יודע" אמרתי והרגשתי את המחנק בגרוני ודמעה בודדה זלגה על לחיי

יונגי ניגב את דמעתי עם אגודלו הוא קירב את פניו לפני אפל לפני שהספיקו שפתינו לגוע

נשמעה דפיקה על הדלת

ג'ונגקוק וג'ימין נכנסו

"נו יונגי מה החלטתם?" ג'ונגקוק שאל

"לפי דעתי זה רעיון גרוע... ממש גרוע! אבל טאה הסכים" יונגי אמר

"כל הכבוד טאה זה באמת החלטה לא פשוטה" ג'ימין אמר

"אני חייב לעשות את זה... בשביל אבא שלי!" אמרתי בנחישות

ידעתי שיש סיכוי שאני לא אצא מזה בכל זאת נער אחד מול מלא שומרים 

אבל אם היה סיכוי ואפילו קטן שהשליט יפול אני מוכן לקחת את הסיכון 

אני לא אתן לאבי למות לחינם...


מאותו היום ועד היום הגורלי לא הפסקנו להתאמן נהייתי יותר חזק ויותר זריז

ג'ימין ואני הפכנו להיות חברים מאוד טובים ואפילו ג'ונגקוק בסופו של דבר הפסיק להתנהג קר

את רוב שעות היום אני מבזבז במרתף בשביל להתאמן 

יום לפני המהפכה היינו כולם אצל יונגי ותכננו את הכל בפעם האחרונה 

נאמג'ון קיבל את הנשק והצליח לצרף מורדים חדשים 

בלילה ג'ימין וג'ונגקוק הלכו 

וכשהשמים התחילו להתכסות בבעננים אני ויונגי שכבנו במיטה והגשם השתולל בחוץ

רעש הגשם והרעמים היה מאוד חזק יונגי שם לב להבעת פני המתוחה והתקרב אלי וחיבק אותי

"תנסה לנוח טאה אתה תצטרך הרבה כוחות למחר"

קברתי את ראשי בחזה של יונגי ונרדמתי











אויה ברוך.... הסוף קרב ואני עוד לא מוכנה אליו....🥺




המורדים - TAEGIWhere stories live. Discover now