פרק 2

247 28 8
                                    


"טאה! קום!" הוסוק צעק בעודו מנער אותי"

אה? מה השעה?" שאלתי בבלבול

"07:50" הוסוק אמר

"למה אתה מכיר אותי ככ מוקדם???" התעצבנתי

"הגששים חזרו היום ממש מוקדם ובלי אוכל

הם נכנסו לאוהל של נאמג׳ון ואחרי חצי שעה האמון קרא לכולם לבמה ב08:00" הוסוק אמר

"והוא לא היה יכול לחכות לצהריים?"  שאלתי

"הוא נראה מאוד כועס" הוסוק אמר בפחד

הוסוק הוא החבר הכי טוב שלי אבל הוא ההפך הגמור ממני

הוא פחדן והוא עושה כל דבר שנאמג׳ון אומר לו לעשות

"טוב אני קם..." אמרתי בכניעה

הלכנו על הבמה והצטרפנו אל כל שאר המורדים שחיכו שנאמג׳ון יתחיל לדבר

"אחיי המורדים!" האמון צעק וכולם השתתקו

"היום גששים שלנו יצאו ומצאו משהו נורא" הוא המשיך

"קים טאהיונג מבוקש על ידי השליט"

 הייתי בהלם... לא יכולתי להאמין

ידעתי מה זה אומר... ככה היה גם לאבא שלי ולצערי הוא לא פה היום

"היה לנו שקט למשך 5 שנים אבל כנראה שהוא הופר" נאמג׳ון הסתכל עלי מהבמה לפניו היו כועסות

"מהיום נצטרך להסתיר אותו מהשומרים נצטרך לבנות לו חדר למקרה הצורך" הוא אמר

"אחד בשביל כולם!" הוא צעק

"וכולם בשביל אחד!" הקהל צעק בחזרה


"טאהיונג מהיום לא תוכל לצאת יותר מעל פני השטח" נאמג׳ון אמר

"אתה לא תגיד לי מה לעשות" אמרתי בעצבים

"אני לא חושב שהבנתי את המצב!" נאמג׳ון צעק

"אני הבנתי טוב מאוד את המצב!!!" צעקתי עליו

"אתה לא תחליט מה אני אעשה ומה אני לא! אני יכול להסתדר לבד!" אמרתי ויתרתי מהאוהל 

"מתי הוא יבין שאני מנסה לעזור?" שמעתי את נאמג׳ון אומר

"הוא בגיל ההתבגרות תן לו זמן" ג׳ין אמר

"אבל החוליגן הקטן הזה מביא רק צרות!" האמון התעצבן

"נאמי שניכם כועסים עכשיו חכה כמה דקות עד ששניכם תרגעו" ג׳ין אמר

" הוא בחיים לא ירגע הילד הזה! לפעמים פשוט בא לי שהוא יעלם!" נאמג׳ון אמר

נפגעתי... אם הוא כל כך רוצה שאני יעלם

אז משאלתו תתגשם

רצתי לאוהל שלי ולקחתי אספקה בתוך תיק גב בלי שאף אחד ישים לב

יצאתי מאזור המחנה וניווטתי בתעלות הביוב עד שהגעתי לפתח בעוב

"שלום בית" אמרתי העצבים ויצאתי אל הרחוב






המחשב שלי לא דלוק אז כתבתי מהטלפון... סיוט!

כל שניה שכתבתי נאמג׳ון זה שינה לי ל"האמון" 

רציני אם אני אראה את המילה הזאת עוד פעם אחת אני אתחרפן!






































המורדים - TAEGIWhere stories live. Discover now