פרק 6

114 14 12
                                    


נ. מבט טאהיונג

מה אני יכול לענות.

"הוא חמוד והכול אבל אני סטרייט." עניתי.

לא יודע כמה דביל יצאתי אבל סבבה.

"טוב מה שתגיד" הוא ענה .

"רוצה לאכול? או שאתה זז לבית?" הוא שאל .

"אני חושב שאני יחזור הביתה , הם מחכים  לי" עניתי וקמתי לעמידה.

"סבבה אז נדבר כבר מחר " הוא אמר עם חיוך, ונתן לי חיבוק לפני שאמרתי שלום והלכתי.

שוב שירים נסיעה שקטה, אבל הפעם מהירה יותר.

"טאה איך היה?" אומה קיבלה את פניי.

"היה מושלם, קצת קשוח אבל כן מושלם" עניתי שמח.

אני עדיין לא מעכל שאני באמת התקבלתי.

"מעולה חתיך שלי. מתי אתה מתחיל? " היא שאלה.

"מחר אנחנו מתחילים" עניתי, ונכנסתי למטבח.

"אתה רעב?" היא שאלה .

"כן קצת" עניתי.

רק עכשיו נזכרתי שלא אכלתי כלום הבוקר.

אומה התחילה לבשל בשבילי.

היא כבר יודעת מה אני אוהב, אני לא צריך להגיד לה מה אני רוצה.

הלכתי לספה.

"טאה טה איך היה? " איון ג'ין שאלה ורצה אליי.

"היה טוב מאוד" עניתי , וחיבקתי  אותה.

"טאה בא לאכול! איון ג'ין וג'ונג ג'ו בואו גם" שמענו את אומה קוראת לנו.

"יאלה בואי לאכול" אמרתי והלכנו למטבח.

ג'ונג ג'ו הצטרף גם , והתיישבנו כולם לאכול.

האוכל היה ממש טעים.

הארוחה היתה מצחיקה ומהנה מאוד.

"אני הולכת להתקלח" איון ג'ין אמרה, ורצה להתקלח.

"אני גם ילך להתארגן לשינה, לילה טוב" אמרתי והלכתי לחדר להתארגן לשינה.

התלבשתי בפיג'מה חמימה ונעימה, ונכנסתי למיטה.

אני גמור מעייפות .

התכתבתי קצת ואז הנחתי את הפלפון על השידה והלכתי לישון.

מעניין מה יהיה מחר.

נ. מבט ג'אנקוק

~בפעם הראשונה בסיפור~

הגעתי לבית הספר באיחור .

לא שזה מעניין אותי, אני מעדיף להיות זמר.

אני לא מאמין שהתקבלתי להיות בלהקה עם נאמג'ון.

אני מעריץ מושבע שלו.

My family is everythingWhere stories live. Discover now