נ. מבט טאהיונג
"טאהטא קום קום" שמעתי את אחי הקטן, ג'ונג ג'יו מנסה להעיר אותי.
וכמו בכל בוקר רגיל פשוט תפסתי בו בשתיי ידיי והשכבתי אותו לידי.
"בוא נישן עוד קצת טוב" עניתי בקול ילדותי.
"לא. אומה אמרה שהאוכל מוכן, ואתה צריך ללכת לעבודה" הוא אמר והתיישב על המיטה בברוגז.
"אני קם רק על תיכעס עלי" אמרתי ונשקתי למיצחו לפני שהלכתי לצחצח שיניים.
"איכככככ" ראיתי אותו מנגב את לחייו בגועל.
מה כבר עשיתי.
הרמתי גבה
אחרי שהתארגנתי הלכתי למטבח.
"טאה אתה מסכים לקחת אותי לבית ספר היום?" שאלה אחותי הקטנה איון ג'ין.
"בטח ברור" אמרתי והתיישבתי בשולחן.
"איך ישנת?" שאלה אימי.
"ישנתי רגיל, הייתי מעדיף לישון יותר" אמרתי עם מבט משועשע.
"אתה צריך לעשות מה שאתה חייב, אחר כך תשלב מה שאתה רוצה " היא ענתה והביאה לכולם את האוכל.
אני שרוף עליה, היא האומה הכי טובה בעולם.
"האוכל כרגיל יצא מעולה" אופה אמר עם חיוך.
"מאוד טעים " אמרתי גם.
אומה חייכה והמשיכה לאכול.
"נתראה בערב" אמרתי וקם מהשולחן לכיוון הכניסה.
"תחזור מוקדם אני יחכה לך" אחי הקטן אמר.
אמרתי כבר שאני שרוף עליו?
"בסדר, איון ג'ין את באה?" שאלתי כשאני ליד הדלת.
"כן , להתראות אומה" היא אמרה ורצה אליי.
"להתראות" אמרתי, ויצאנו לרכב שלי.
אנחנו לא מישפחה עשירה במיוחד, יש רכב אחד וכולם משתמשים בו.
בגלל שאני עובד אז אני מישתמש בו הרבה בשביל להגיע לעבודה.
הגענו מהר לבית הספר שלה, הוא ממש קרוב לבית.
"להתראות איון ג'ין נתראה בערב, תלמדי טוב" אמרתי ונופפתי לה לשלום.
נסעתי בערך 20 דקות עד העבודה.
הנסיעה עברה מאוד מהר בשבילי.
"טאה מזל שהגעת עכשיו, חייבים עזרה במטבח" ג'י ג'אנג ווק קיבל את פניי.
"בשמחה, בוקר טוב" עניתי והלכתי למטבח.
"או בוקר טובטאה , אתה יכול לשטוף את הירקות?" שאלה אותי פארק שין אה , הטבחית.
"בכיף, בוקר טוב גם לך " עניתי , והתחלתי בעבודה.
בגלל שאנחנו לא משפחה עשירה במיוחד לא יכולתי להמשיך ללמוד מיקצוע כרגע.
YOU ARE READING
My family is everything
Misterio / Suspensoאני ילד למשפחה רגילה לחלוטין. אמא, אבא ושני אחים מתוקים, שאני שרוף עליהם. מוזיקה זה החיים שלי, אני לא יכול בלעדיה. מה יכול להיות ברגע שאחד מחבריי הטובים יציע לי הצעה שאי אפשר לסרב. ואיך ימשיכו חיי. הספר הזה הוא bts מקווה שהוא יצליח לי כמו הקודמים...
