נ. מבט טאהיונג
"טאה בוא אנחנו בדיוק אוכלים עכשיו" ג'ונג ג'ו אמר לי.
התיישבתי לאכול איתם , אבל לא אכלתי כלום.
רק חשבתי על המספר.
זה יכול להיות ההזדמנות האחרונה שלי.
ועם לא יאהבו אותי.
"טאה, אתה בסדר. אתה נראה מודאג ממשהו" אומה שאלה והוציאה אותי ממחשבות.
"לא לא הכל בסדר אני פשוט קצת עייף, אני חושב שהלך לישון עכשיו. לילה טוב " אמרתי עם חיוך והלכתי לחדרי.
אין לי קול יפה .
אני חייב להפסיק לחשוב על זה.
לקחתי את הפיג'מה שלי ונכנסתי להתקלח.
מה יקרה עם אני רק יתקשר לבדוק , לא יקרה כלום .
אוףףףף מה אני עושה .
אחרי שעה שאני מתלבט מה לעשות, מצאתי את עצמי על המיטה מחייג למספר.
"אל תענו , אל תענו" מלמלתי לעצמי בלחש.
○שלום○
שמעתי קול מעבר לקו.
○שלום○
אמרתי במעט גימגום.
○במה אפשר לעזור?○
○זה בקשר ללהקה○
○אה , אתה רוצה להתמודד?○
הוא שאל בנחמדות שהורידה ממני את כל הלחץ.
○אה כן○
○אוקי, זה בסדר מחר ב5 ○
○אמ כן זה בסדר○
○יופי מעולה, הכתובת רחוב **** ○
○אוקי תודה רבה○
○כשתגיע לשם תקבל מספר מתמודד, שיהיה בהצלחה○
○תודה רבה ולילה טוב○
אמרתי וניתקתי את השיחה.
מקווה שזה היה שווה.
אבל בטוח שזה לא יצליח.
ועם כל המחשבות האלא נרדמתי.
-בוקר-
"טאה טאה מאוחר מאוד אתה תאחר לעבודה" שמעתי את קולה של אימי בפתח החדר.
"מה השעה?" שאלתי מנומנם.
"8" היא אמרה
"מהההההה" צעקתי בבהלה, ורצתי לצחצח שיניים.
למה זה קורה ליי.
"האוכל שלך כבר מוכן על השולחן במטבח, אני חייבת לזוז לעבודה יום טוב" היא אמרה והלכה.
זה מה שחסר לי לאחד לעבודה.
"מה ללבוש" מלמלתי לעצמי שלא ראיתי בגד נורמאלי ללבוש.
לבסוף בחרתי את חולצה לבנה עם כתוביות בקטן, ומיכנס שחור.
YOU ARE READING
My family is everything
Tajemnica / Thrillerאני ילד למשפחה רגילה לחלוטין. אמא, אבא ושני אחים מתוקים, שאני שרוף עליהם. מוזיקה זה החיים שלי, אני לא יכול בלעדיה. מה יכול להיות ברגע שאחד מחבריי הטובים יציע לי הצעה שאי אפשר לסרב. ואיך ימשיכו חיי. הספר הזה הוא bts מקווה שהוא יצליח לי כמו הקודמים...
