נ.מ. אנבת'
"את. נראית. מדהים!" צרחה פייפר. "אני שונאת איפור!" אמרתי. "זה קצת מייק-אפ ומסקרה, זה לא יהרוג אותך" "אל תהיי בטוחה" אמרתי. פייפר נראתה כמו נסיכה. היא לבשה שמלת ערב מדהימה שהחליפה איכשהו צבעים באור כמו העיניים שלה. היא היתה מאופרת ונראתה מעולה. אני התחפשתי לקנטיס מ'משחקי הרעב' וחשבתי שזה מצחיק כי שרדתי בכמה מצבים לא אפשריים.
"קנטיס לדעתך נגעה באיפור פעם אחת את בחיים שלה?" שאלתי את פייפר. "תפסיקי לזוז" אמרה פייפר ושמה לי קצת גלוס על השפתיים. אחרי עשר דקות של וויכוחים ואיפור פייפר אמרה לי להביט במראה. במראה הסתכלה עליי נערה גבוהה ורזה, עם שיער בלונדיני גלי אסוף בתסרוקת מוזרה קצת אבל ממש מחמיאה. הפנים שלה היו מאופרות בנגיעות וגרמו לה להראות יפהפייה והמבט המפחיד בעיניה רק הוסיף. הנערה היתה לבושה כמו קנטיס מ'משחקי הרעב' ונראתה פשוט-
"יפהפייה" אמרה פייפר. "אני אומרת לך, כל הבנים בנשף הולכים לנסות להתחיל איתך." "אמרה מלכת היופי" צחקתי. "בואי כבר" אמרה פייפר. הלכנו לאולם הספורט בבית ספר. "אנבת'!" צעק מישהו ליד האולם. זה היה פרסי. רצתי אליו. "למה בסוף-" התחלטי להגיד ואז ראיתי למה פרסי התחפש. הוא לא לבש חולצה, שחשפה את פלג הגוף העליון השרירי שלו, והוא גם לא לבש מכנסיים. במוקום זה הוא לבש- "התחפשת לבת-ים!?" צעקתי. הוא לבש זנב בת-ים בצבע של העיניים שלו.
"זה היה רעיון של ליאו" אמר פרסי. "תראי מה ג'ייסון לובש". הסתכלתי. ג'ייסון לבש תחפושת של סופרמן. פייפר בהתה בג'ייסון בזעזוע. ליאו לבש תחפושת של פיראט: חולצה לבנה מעט מיושנת, ווסט מעור מזויף, מכנסיים כחולים מעט רחבים, ומגפיים שחורים. הוא שם על השיער שלו בנדנה אדומה. הוא חייך חיוך רחב.
"וואלדס!" אמרתי צעקתי על ליאו. ליאו נראה לשנייה כאילו יש לו משפט מחץ אבל אז הוא ראה את הפרצוף שלי. "וואו וואו וואו, בלונדה, את לא נראית ככה מאז ה-תקרית ברומא החדשה." "דבר . ראשון,.אל תקרא לי בלונדה. דבר שני- אף. פעם. אל. תלבשי. את. החבר. שלי. בתחפושת. של. בן. ים!" והחטפתי לו סטירה. הלחי שלו האדימה. "טוב בלונדה-" אמר ואז ראה שוב את הפרצוף שלי וברח.
"טוב, אז, מה עושים?" שאלתי. "רוקדים?" שאל פרנק. "זה, כאילו, נשף?" פרסי תפס את היד שלי והלך לזירת הריקודים. היה שיר מקפיץ ברקע ופרסי ספק לא ידע לרקוד ספק לא הצליח לרקוד בזנב המזויף ספק שניהם עשה תנועות מוזרות מאוד עד שנגמר השיר והדי-ג'יי שם שיר ממש אבל ממש שקט ורומנטי ששחכתי מה השם שלו.
פרסי הניח את הידיים שלו על המותניים שלי ואני שמתי את הידיים שלי על הכתפיים שלו והתחלנו לזוז. בהתחלה זזנו קצת במקום. (בזווית העין ראניו את ג'יסון, פייפר, פרנק והייזל מצטרפים.) ואז התחלנו לזוז על רחבת הריקודים ומידי פעם פרסי סיחרר אותי, ואז השיר התחלף בשיר רומנטי אבל עם קצת קצב ופרסי חיבק את הגב שלי ביד אחת, ואני את שלו, ותפסנו את הידיים הפנויות שלנו והתחלנו להסתחרר במעגלים סביב הרחבה. זאת היתה חוויה של אושר טהור. הרגשתי כאילו כל מפלצת יכולה להשמיד את העולם ולי לא יהיה איכפת כל עוד השיר ברקע. אני כאן, פרסי כאן, וזה כל מה שחשוב.
אוקיי, זה הסוף, מה יקרה שייגמררו הריקודים? מה יקרה לשאר הזוגות? ולאן ליאו ברח? כל זאת ועוד בפרק הבא.
אתם הקוראים הכי מפרגנים בעולם וזה שיא הכיף
ביי!
