ספרים, מחשבות, דמויות.

הערפילאים

כודם כל, הציטוט מהפרק הקודם מובא מהספר: "ג'ונתן ליווינגסטון השחף" של ריצ'ארד באך.

הפרק הזה יהיה על אחת מסדרות הפנטזיה הטובות ביותר שידע העולם, הערפילאים.

מי שלא מכיר, שיקרא. בכל מקרה, תקראו. 

כמה ממים נחמדים שהכנתי עליה כשעלתה בי ההשראה והיה לי משעמם נורא בו זמנית (ראו: שיעור מתמטיקה.).

אני אישית, לא סובל את קלייסר, אז פחות נתעמק בו. נתחיל, אם כך, מהדמות הטובה ביותר בספר. קבלו את:

לורד לסטיבורנס.

מבדיל מוכשר. תפקידו המרכזי בספרים הראשונים הוא לא לעשות כלום. לאחר מכן, בספר השלישי, הרס שולט בו בתור קלייסר, ונועץ בו יתד המלורגית.

קפצן הוא בן האנוש השובב וחסר ההגיון, אך בעל הניסיון. לדעתי, סנדרסון הכניס לדמות את נפש האדם, אך בהגזמה. והתוצאה לפניכם.

אלנד.

מלך המשלט המרכזי.

פילוסוף מהפכני שמבין שדרכי המלוכה של השליט הגדול שגויות. הוא מנסה ליישם את שיטותיו, אך בגלל שהוא חי בתקופת מלחמה, שום דבר לא עובד.

מת בסוף הספר יחד עם אשתו, וין.

לדעתי הוא משקף את הצד ההגיוני, את המחשבה הצלולה, את האידיאליזם. אני אישית הזדהיתי איתו מאוד.

סייזד.

טריסאי. שומר שמתמחה בענייני דת ומנסה להנחיל אותם לציבור. בסוף הספר השני, הוא נשבר ממותה של טינדוויל ומתחיל לפקפק בדתות.

מוצא את הדת הטריסאית האבודה אצל הקנדרה, ולאחר מותם של וין והרס, הופך לאל.

מוכר גם בתור הרמוניה.

לדעתי הוא אמור לשקף את העובדה שבני אנוש לא מסוגלים לקבל דבר שאינו הגיוני, את הביקורתיות.

אלו לדעתי הדמויות המעניינות בעידן הראשון.

העידן השני:

ווין.

פושע לשעבר.

שומר חוק לשעבר.

חבר של ווקס לשעבר. (או לפחות ככה הוא רוצה שנחשוב)

בעל אובססיה לכובעים ומבטאים.

לוחם טוב שיודע לעצבן אנשים.

לדעתי הוא החלק הפרוע של האדם, זה שלא חושב פעמיים.

מרסי.

סטודנטית למשפטים, בעלת מיומנות מטורפת ברובה אבל לא יודעת להחזיק אקדח, מאוהבת קשות בווקס.

מסמלת את החוכמה הילדותית.

העידן השלישי:

???????

הפרק הבא:

אבי הפנטזיה.