my partner Taekook

פרק 34:

נקודת מבט טאהיונג:
10 שנים אחרי

״בוקר טוב הגיע הזמן לקום!!״ ״אבא עוד קצת לישון״ ״לאלאלא לקום עכשיו היום יש לך יום ראשון ללימודים״

״אוף אני שונא בית ספר!!״ ״כן גם אני לא אהבתי בית ספר אבל אין מה לעשות קום!״ ״אז אבא אתה יכול להעיר קודם את אבא?״ ״כן ואז אתה קם?״ ״כן״ ״אוקי״

הלכתי לחדר שלי כדי להעיר את ג׳אנגקוקי ״קוקי קום אתה תאחר לעבודה״ ״טאהיונגי עוד קצת לישון״ וואו הוא ומינו זה נפש תאומה

״לא קום עכשיו!!״ ״קודם תעיר את מינו ואז תבוא אלי״ ״יאאא זה גם מה שהוא אמר לי קום או ש....״ ״או ש מה?״ הוא אמר וקם לשבת ״או שאין סקס שבוע!!״ יצא שבטעות אמרתי את זה בקול

״איכככ אבאאא!!!!״ ״אוי אוי אוי סליחה חמוד שלי סליחה אבל אם כבר קמת אז יאאלה לבית ספר!!״ ״אוקי אוקי״ הוא אמר ורץ לשירותים

״אתה בטוח שאתה רוצה לאיים עלי?״ קוק שאל ״כן״ אמרתי והוא קם מהמיטה תפס אותי והפיל אותי שאני למטה והוא מעלי ״קוקי מה אתה עושה יש לנו ילד בבית!!״

״טאהיונגי מה דעתך שהילד שלנו ילך היום ברגל או באוטובוס לבית ספר?״ ״מפתה מפתה אבל אנחנו צריכים לקחת אותו אנחנו ההורים שלו!״

״נו טאהיונגי הוא בן 15 הוא כבר גדול״ ״טוב נו ואם יקרה לו משהו אני הורג אותך!!״ ״על תדאג״ ״אוקי״

״אבא אבא יוצאים עכשיו?״ ״מינו היום אתה הולך ברגל״ ״מהה אבא תגיד לו!!״ ״זה נכון מינו שלי הוא צודק אתה כבר גדול אתה לא צריך שניקח אותך״ אמרתי והוא יצא מהבית וסגר חזק את הדלת

״ג׳אנגקוקי לך אחריו!!״ ״מה! תלך אתה״ ״ג׳אנגקוק!!״ ״טוב טוב״ הוא יצא וקפצתי על הספה אוי איזה יום ארוך

נקודת מבט ג׳ין:

עכשיו חזרתי מהעבודה וואי קשה לנהל מסעדה עוד שאדון נאמג׳ון לא עוזר בכלל רק ישן

אז כמעט אנחנו מגיעים לבית ואני רואה מהחלון מישהו שממש מוכר לי רגע מה מה הוא עושה ברחוב ועוד לבד! זהו ג׳אנגקוק וטאהיונג מתים ״מינו!!״ צעקתי והוא הסתובב אלי

״ג׳ין!!״ הוא צעק ורץ אלי פתחתי את הדלת וחיבקתי אותו ״מה זה למה אתה הולך ככה לבד??״ ״כי אבא אמר לי שאני כבר מספיק גדול בשביל ללכת ברגל״

איזה שטויות אני חושב שזה ג׳אנגקוק אמר לו הנבלה הזה ״אז אני יוריד אותך בבית ספר אוקי בוא כנס״ אמרתי והוא קפץ לתוך האוטו ״קטנצ׳יק מה קורה?״

״נאמג׳ון!!״ הוא צעק וחיבק אותו חשבתי שהוא נרדם התחמן הזה ״הגענו״ הוא אמר ואמרתי ביי למינו והוא הלך לבית ספר בכל זאת יום ראשון עכשיו אני אלך לשתי הנבלות ששלחו את הבן שלהם ברגל

נקודת מבט טאהיונג:

קיבלתי שיחת טלפון מג׳אנגקוקי ועניתי ״הלו״ ״טאהיונגי ראיתי אותו אבל קרה משהו ממש ממש אבל ממש לא טוב!!״ ״מה קרה?״

״ג׳ין ראה אותו והוא לקח אותו לבית ספר!״ ״אוי לא אוי לא אוי לא הוא יהרוג אותנו בגלל ששלחנו אותו ברגל אתה יודע נכון?״ ״כן אני עכשיו בדרך לבית שתי שניות אני שם״ הוא אמר וניתק

ג׳ין הולך להרוג אותנו הדלת נפתחה וג׳אנגקוק נכנס ״ג׳אנגקוקי מה נעשה?״ ״לא יודע״ הוא אמר ושמעתי דפיקות בדלת ״אוי לא זה הוא״ ״אולי לא נפתח לו?״

״יאאאא חתיכת נבלה שמעתי את זההה!!״

מקווה שאהבתם💙