פרק 41:

660 29 15
                                    

נקודת מבט מינו:

אבא הביא לי נשיקה לראש והלך נכנסתי לכיתה וכל המבטים היו עלי ״שלום נעים מאוד אני ג׳ני המורה החדשה שלך בוא תציג את עצמך״ היא אמרה ועמדתי מול הכיתה

״נעים מאוד קוראים לי מינו״ אמרתי והסתכלתי על המורה ״מה זהו אין לך עוד משהו לומר?״ היא אמרה והנהנתי את הראש לשלילה ״אוקי אז נעים מאוד מינו אתה יכול לשבת ליד ליגון״

היא אמרה וסימנה לי ללכת לשבת ליד איזה ילד ששם את הראש על השולחן אוקי.. הלכתי ושמעתי כמה לחשושים וישבתי במקום שלי והוא התרחק ממני למה אולי אני אדבר איתו

״היי נעים מאוד אני מינו ואתה?״ אמרתי והוא הרים את הראש ״לך מכאן ילד״ ״א-אמ סליחה אני רק רציתי להכיר אותך״ ״אז על תכיר!!״ הוא צעק עלי

״ליגון לא לצעוק שם!״ המורה אמרה לו והוא חזר לשים את הראש על השולחן למה הוא כל כך גס רוח כל השיעור הזה לא הפסקתי להסתכל על הילד הזה אני לא יודע מה עשיתי רע

נגמר השיעור הגיע הזמן להפסקה באתי לקום מהמקום שלי אבל שמעתי צליל של בכי מהמקום ליד זה אותו ילד למה הוא בוכה

״היי אממ אני יודע שאתה לא כל כך אוהב אותי אבל אפשר לדעת מה קרה?״ ״תעזוב אותי!״ הוא אמר ויצא מהכיתה אוקי אני רק רציתי לעזור לו

יצאתי מהכיתה ומישהי ניגשה אלי ״היי אני אנה מהכיתה שלך נעים מאוד״ ״נעים מאוד אני מינו״ אמרתי ולחצנו ידיים ״אממ רוצה אולי לארח לי חברה?״ היא אמרה והנהנתי

הלכנו לשבת בקפיטריה וראיתי מרחוק את הילד הזה שבכה אולי אנה יודעת משהו ״אנה את מכירה את הילד הזה שאני יושב לידו בכיתה?״ ״אממ כן זה ליגון הוא ילד מאוד מוזר אין לו כל כך חברים״

״למה?״ ״כי הוא פריק על תתחבר איתו״ היא אמרה והנהנתי והיה צלצול ״יאאלה בוא נחזור לכיתה״ היא אמרה והלכנו נכנסנו לכיתה וישבתי והמורה נכנסה

לאן הילד הזה נעלם חשבתי ובדיוק הוא נכנס לכיתה ״ליגון למה האיחור?״ ״סליחה אני לא שמעתי את הצלצול״ ״אוקי חמוד שב במקום שלך״ היא אמרה והוא בא וישב

הוא הסתכל עלי ומהר הזזתי את המבט שלי ״אממ סליחה שחכתי את העיפרון שלי בבית אני יכול משלך?״ הוא שאל אותי ״כן בטח״ אמרתי והבאתי לו ״תודה״

״ליגון אפשר לשאול למה אתה ככה?״ ״ככה איך?״ ״מתרחק מכולם״ ״אפשר לומר שכולם מתרחקים ממני אבל מוזר לי שאתה לא אתה לא מפחד ממני?״

״למה שאני אפחד?״ ״כולם קוראים לי פריק לא רוצים להתקרב אלי כי אני מוזר ועושה דברים מוזרים״ ״ומה הבעיה בלהיות בן אדם מוזר?״ ״רגע זה לא אכפת לך שאני מוזר?״

״לא בכלל לא גם אני ובעצם כולם מוזרים בכל זאת גם אנחנו עושים טעויות לפעמים״ ״כן..״ ״רוצה אולי להיות חבר שלי?״ ״מ-מה אתה רוצה להיות חבר שלי?״ ״כן בטח זאת אפילו לא שאלה״ ״אוקי״

השיעור הסתיים ויצאנו מהכיתה ״ליגון רוצה לבוא אלי?״ ״ל-למה?״ ״אתה לא צריך לגמגם לא יקרה לך כלום״ ״אוקי״ ״רציתי שנכיר יותר אם בא לך״ ״אה אוקי זה סבבה לי״

הוא אמר וחבורה של ילדים עברו לידינו ״תזהר ילד שהוא לא ידביק אותך במוזרות שלו״ ״תעזבו אותו אתם לא מכירים אותו בכלל מי אתם שתשפטו אותו״ ״אוקי רק אמרנו ילד״ ״אז על תגידו״ אמרתי והם הלכו

״תודה״ ״אין על מה הם פשוט מגעילים על תשים לב רוצה שנלך?״ ״כן״ הוא אמר והלכנו לבית שלי

באלי חבר כמו מינו🥺

my partner TaekookWhere stories live. Discover now