לא רציתי

37 6 18
                                    

הוואנשוט מוגדר כ18+ למרות שאני מניחה שרובכם הרבה מתחת
בכל מקרה, אם אחותי קוראת הספר הזה, שלא תעזי לקרוא את הוואנשוט הזה. אני אנשך אותך.
ולוואנשוט:


שמתי לב שהבית פרוץ עוד לפני שהנחתי את ידי על הידית. הדלת לא הייתה פתוחה, אבל באוויר היה ריח לא מוכר, כזה שהודיע לי שיש מישהו שאיני מכיר באזור.

פתחתי את הדלת, ידי מונחת על האקדח שבחגורתי, מוכנה לכל תרחיש. נכנסתי פנימה באיטיות, סוגר את הדלת מאחוריי בהיסוס ומגלה שם בחור צעיר ושחור שיער מכוון אליי את אחד מהאקדחים המפוזרים ברחבי ביתי. הבית היה מבולגן מעט יותר משהשארתי אותו באותו בוקר כך שהנחתי שהבחור העומד מולי חיפש כלי נשק ומצא את האקדח.

"תוריד את היד מהאקדח." אמר וליקק את שפתיו, שתי ידיו אוחזות בקת האקדח שבידיו. מבטו היה משועשע מעט, מרוצה מעצמו, וזה לא מצא חן בעיניי.

"מה אתה רוצה?" רק שאלתי בזמן שהרמתי את ידיי באיטיות, מראה לו שאיני מתכוון לשלוף את האקדח מחגורתי. הוא התקרב אליי מעט, האקדח שלו טעון ומכוון היישר לתוך חזי. נראה כי הוא יודע מה לעשות כי ידיו לא רעדו אפילו מעט. העברתי את מבטי בין האקדח לפניו היפות.

"אף פעם לא חשבתי שאפרוץ לבית של חתיך כמוך." הוא צחקק והתקרב עוד. האינסטינקט הראשוני שלי במקרה כזה היה להירתע לאחור אבל התנגדתי לו, נשאר זקוף במקומי בזמן שקנה האקדח הוצמד לחזי ברכות ואחת מידיו של שחור השיער עלתה לפניי, מדגישה את הבדלי הגבהים בנינו. הוא נראה קטן כל כך, קודקודו בקושי מגיע לצווארי וגופו העטוף חולצה מכופתרת בצבע לבן נראה רזה ובעל גזרה יפהפייה.

"פרצת בשביל כסף?" שאלתי והוא חייך, בוחן את פניי ואז מצחקק ועולה על קצות אצבעותיו, מניח על שפתיי נשיקה קלה שבלבלה אותי מעט וגרמה לי למעוד מעט לאחור. הוא חייך וניצל זאת על מנת לדחוף אותי על הכורסה הסמוכה לפתח הבית, לגרום לי להתיישב עליה ולהביט מעלה אליו.

"לא." הוא לחש ופתח את כפתורי החולצה המכופתרת שלי ביד אחת, ידו האחרת מחזיקה באקדח הטעון המכוון לליבי. נראה שהמצב משעשע אותו מאוד.

"שירותי מין?" הצעתי והוא צחקק פעם נוספת, כמעט גורם לי לאבד את החזות הקרה והמחושבת שלי. הצחוק שלו היה מידבק כל כך, מהפנט.

"ובכן, בהתחלה התכוונתי לשדוד אותך, אבל ברגע שראיתי אותך... לא, אני חושב שאוותר על זה הפעם." הוא אמר ומשך את חולצתו ממנו בלי לטרוח לפתוח את הכפתורים, מוריד את מכנסיו מיד לאחר מכן ונשאר בבוקסר שחור בלבד. הוא התיישב על ירכיי, רגליו פתוחות לרווחה בפניי ולא משאירות מקום לדמיון בנוגע לזקפה שהציע.

"אתה לא תשדוד אותי ובתמורה תזכה לאנוס אותי?" שאלתי, גורם לו לחייך פעם נוספת, עיניו נצצו לעברי בזמן שהשעין את קנה האקדח על חזי.

"אני לא חושב שזה אונס אם אתה רוצה את זה גם." הוא לחש, ידו הפנויה ירדה מטה לאזור המוצנע שלי שהיה קשה כאבן. "לא, אני לא חושב שזה אונס." לחש והצמיד את שפתיו לשלי בעוצמה, לא נותן לי יותר מדי אפשרויות להתנגד למרות שאם הייתי רוצה יכולתי להעיף אותו ממני בקלות.

אז למה לעזאזל לא רציתי?

-------
הוואנשוט לא מבוסס על כלום, הוא המצאה שלי כולל הדמויות.
מצטערת שלא העלתי לאחרונה, לא היה לי זמן כי בגרויות וכל זה
תרצו שאעלה עוד אחד השבוע?

MY ONLY ONEWhere stories live. Discover now