מטרייה

33 6 5
                                    

הם התנשקו מתחת למטריה, הגשם מכה בכוח בניילון השקוף, מאיים לפרוץ פנימה אבל לא מעז, לא רוצה להפריע לאותה נשיקה תמימה וטהורה שהשניים חלקו.
ידו של אדום השיער נכרכה סביב מותניו השריריות של הבלונדיני, שומרת אותו קרוב אליו בצורה רכושנית שהבלונדיני כל כך אהב – לא שאי פעם יודה בכך, כמובן.
שניהם היו שיכורים מהתחושה, לא מנתקים את הנשיקה לרגע אך לא טורחים להעמיק אותה; מגע קליל ועדין של שפה על שפה, לא יותר מזה. והם גם לא היו צריכים יותר מזה.
"אני אוהב אותך, באקוגו." לחש אדום השיער לשפתיו של האחר, מרחיק מעט את פניו ממנו. "אני באמת אוהב אותך." הוסיף, מרוויח מבט עצבני מהאחד שאהב.
"אני יודע את זה. רק תנשק אותי." הוא אמר ורכן לנשק את האחר פעם נוספת אבל הפעם אדום השיער נרתע.
"לא תגיד לי שאתה אוהב אותי בחזרה?" הוא שאל, שיערו נופל על פניו בצורה שהפנטה את הבלונדיני. הוא שלח את ידו קדימה וסידר את קווצת השיער הסורר, מעביר אותו לנוח מאחורי אוזנו של האחר ואז מניח את ידו על לחיו.
"תקשיב לי טוב, אידיוט." הוא לחש והניח את מצחו על זה של האחר, מביט עמוק בעיניו בזמן שדיבר. "כי אני לא אחזור על זה שוב." הזהיר, מרוויח הנהון מלא מרץ מצד האחר שעיניו נצצו בהתרגשות.
"אני מקשיב." הוא לחש, צופה בדרך בה הבלונדיני לוקח נשימה עמוקה ולחוצה. חיוך בלתי נשלט עלה לשפתיו של אדום השיער. אהובו התרגש יותר משהיה מוכן להודות.
"אני.." מבטו של באקוגו הושפל לקרקע, הוא נראה כל כך מובך שכל מה שקירישימה רצה לעשות זה רק לחבק את האחר, אבל הוא התאפק. הוא רצה לשמוע את אותן מילים יפהפיות, הוא רצה לדעת שבן זוגו באמת אוהב אותו.
אצבעו של אדום השיער הונחה על סנטרו של הבלונדיני בעדינות, מרימה את פניו להביט באלה שלו. "תגיד את זה." הוא לחש וחייך את החיוך הממיס שלו, גורם למבטו של באקוגו להינעץ באחר.
"אני אוהב אותך."

------
ובכן
זה די ברור על מי זה מבוסס
הדמויות הן באקוגו וקירישימה מאקדמיית הגיבורים שלי, הוואנשוט מבוסס על איזו תמונה שראיתי פעם ואיבדתי

ממש לא שכחתי מהספר הזה
ממש ממש לא
לא יודעת על מה אתם מדברים
אני אברח

You've reached the end of published parts.

⏰ Last updated: Jan 22, 2021 ⏰

Add this story to your Library to get notified about new parts!

MY ONLY ONEWhere stories live. Discover now