והינה עוד פרק באוויררר
--------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
אני עדיין עומד שם בלי שום תזוזה לא יודע מה להגיב, "מזה כמו בספרים האלה שחטפת אותי ומעכשיו אני צריך לקרוא לך דאדי? ועכשיו על כול טעות אני אקבל עונש?" אני עדיין מסתכל עליו בלי שום תזוזה והוא? הוא צוחק לי בפנים וזז ממני " אתה צודק רק את החלק של העונשים אבל אתה יכול לקרוא לי אך שבאלך אך במיטה זה היה רק דאדי. אע ואת החלק של הספר לא קטני זה לגמרי אמיתי."
אני נופל על הרצפה, פה כבר נשברתי, "למה אני? בגלל שאני מפקד משטרה?" אני מסתכל עליו לובש את החליפה שלו ואת האמת יש לו גוף של מלאך אבל אופי של שטן, אני משפיל מבט אני שומע אותו מתקרב עליי ואני מרגיש את היד שלו מרימה לי את הראש " לא בייבי לא בגלל שאתה מפקד במשטרה בגלל שאתה מסקרן אותי, אתה מבין? אתה שונה וזה מה שמשך אותי עלייך." אני מנסה לעקוב אחרי המילים שלו אך לא מצליח, בגלל שאני שונה? יש לי כלכך הרבה שאלות ואני די בטוח שהוא לא יענה לי עליהם, אני קם מהרצפה מנסה לא ליפול הכל כלכך קורה מהר שאני לא מרגיש את עצמי, " אני לישון, אני חוזר לישון" אני שומע אותו מתקרב עליי מכסה אותי בשמיכה ונותן נשיקה קטנה על המצח " לך לישון אתה תתרגל לכל זה" ובשנייה שהוא אמר לי את זה אני נרדמתי.
נקודת מבט טיילור:
אני יוצא מהחדר מוודה שיש מספיק שומרים כי אני יודע שבשניה שהוא ירצה הוא יברח, שאני בטוח שהוא שמור טוב אני הולך למשרד שלי בקומה האחרונה כן אני גר בבניין אבל הבניין שלי, אני יושב על הכיסא ומתחיל לעבוד.
אז היי אני טיילור כפי שראיתם אני בן 30, גר לבד אני מגחח כי אני כבר לא גר לבד, אין לי משפחה היא נרצחה אתם בטח שואלים אך כלכך קל לי לדבר על זה? כי אין לי מה להסתיר אני בן אדם פתוח וזה לא חדש אבא שלי היה כלב ואמא זונה, אין לי אחים אני אח יחיד, אני עובד כאיש עסקים בעולם התחתון אע כן אני שולט על נויורק ובקרוב על העולם, וזהו כל השאר היסטוריה.
אני פותח את המחשב ומתחיל במסמכים שלי, טיקטוק בדלת הסיכה את דעתי אני מסתכל לכיוון ואומר " פתוח." המזכירה הזונה שלי ניכנסה" אמ מישהו בשם ג'וני מחפש אותך" אני מסתכל על השעה ורואה שכבר שבע בערב, "תכניסי אותו" היא מהנהנת, לא עבר שנייה וכבר ראיתי אותו את המלאך הטהור שלי, ברגע שראיתי אותו בחקירה של האישה הזאת {תירגעו לא אני הרגתי אותה }, אמרתי לעצמי הוא היה שלי וזהו כל השאר כן כן היסטוריה. אני מסתכל עליו ניכנס " בוקר טוב בייבי שלי" הוא אפילו לא מסתכל עליי וישר ישב מולי וזה המשפט שיצא לו מהפה, " אני צריך תשובות" אני נאנח ומתמתח, מוריד את המשקפיים שלי ומסתכל עליו " תשובות? על מה?" הוא משפיל מבט ואני כלכך שונא שהוא עושה את זה, " למה אני פה?" אני מתקרב עליו ואני מרים לו את הראש " ראשית אל תשפיל את הראש שלך שאתה מדבר איתי שנית אמרתי לך למה אתה פה, כי אני רוצה כי אתה שונה ואתה מסקרן אותי." אני מסכל עליו עמוק בעיינים ואני רואה שהוא לא מרוצה, " מזאת אומרת מסקרן? אני בן אדם ממוצא רגיל שיש לו חיים ועבודה אני לא רוצה שינויים" הוא אומר ואני נאנח ונשען אחורה חזרה, " אתה תדע בקרוב מה זה אומר" אני קם שנייה אחת סובבתי את הראש והוא כבר לא היה במשרד, אני נאנח וחוזר לקומה של הבית שלי.
חוזרים לג'וני:
אני ניכנס לבית שלו טורק את הדלת ומחפש את הטלפון שלי, כבר חקרתי את הבית הזה אין שום פריצת דרך לברוח מפה וגם כן כל השומרים האלה כאילו אני בבית סוער, אני נאנח שאני מבין שאין שום טלפון פה ואני נישכב חזרה במיטה " אני עדיין לא מבין למה אני?" אחרי כמה דקות אני קם מהמיטה יוצא לחצר שצמודה לחדר ורואה שם קופסאת סיגריות, אני יושב ומעשן אחת כשהייתי בסוף שלה הרגשתי מישהו לוקח אותה ממני וזורק ומה חשבתי לעצמי זה היה טיילור, " אתה לא נוגע בחרא הזה!" אני נאנח ומעצבים בטעות אמרתי את זה " כן אמא כל מה שתבקשי" אני מסתכל עליו " אמא אע? ככה החלטה לקרוא לי?" ישר אני מניד את הראש לשלילה, כן גם למפקד משטרה מותר לפחד. " טוב ארוחת ערב ולמקלחת" הוא ממש אמא כאילו וואו, אני נאנח ויורד למטה ואני שם לב שהדלת כניסה כל הזמן פתוחה ברור שלא עכשיו אני אתחיל לרוץ ולברוח יש שומרים אולי בלילה אני אומר לעצמי, ואני ניכנס למטבח ויושב שם ומתחיל לאכול אני שומע אותו יורד " מי הסכים לך להתחיל לאכול בייבי בוי?" אני בחוצפתי הרבה אומר " אני לעצמי, בתאבון" אני עדיין מתעסק באוכל לא רוצה להסתכל עליו אפילו, " בפעם הבאה שזה קורה אתה מקבל עונש מובן?" אני מהנהן " אני רוצה לשמוע מילים!" אני ניבהל טיפה " כ-כן אני מבין" אני מפסיק לגעת באוכל " יופי עכשיו תמשיך לאכול" בלי תאבון בכלל אני ממשיך לאכול מסיים מפנה ורץ לחדר לוקח את בגדים וניכנס למקלחת, אני מתפשט ומתחיל להתקלח אני מסיים שם בגדים חמים כי אני לא נישאר עוד יום אחד פה, אני יוצא החוצה רואה את טיילור כבר במיטה בטלפון הוא עזב את הטלפון ומסתכל עליי ומחייך " בייבי היה לך חם" אני מרים כתפיים וניכנס למיטה, הוא חיבק אותי אני ניגעל מעט אבל עוצם עיניים לא נירדם מחכה שהוא ארדם, אחרי שעה וחצי אני שומע את הנשימות העמוקות שלו ואני מתרחק ממנו קצת ומצליח לצאת מהחיבוק, אני יורד למטה בשקט מציץ החוצה רואה שניי שומרים בסך הכול, הם היו לא כלכך שרירים אז הרשתי לנעול נעליים ולהתחמק מהם בקלות, אני רץ לבית שלי בטירוף שמח כלכך להגיע לבית המבולגן שלי, אני ניכנס נישכב על המיטה ואומר " סוף סוף שיגרה"
אני קם בבוקר רגיל בשש אני מתמתח ויושב על המיטה " בוקר טוב בייבי" אני עוצר הכל ומסתכל לכיוון הקול " חשבת שתברח ממני כלכך מהר?"
--------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
זה הפרק להיות לילה טובי כולם
YOU ARE READING
אנשים שונים
Romanceמה היקרה ששתי אנשים לא מאותו מקום נפגשים? אז היי קוראים לי ג'וני ואני בן 23 אני גר בנויורק העיר עם הכי הרבה פשעים, למרות זאת אני עובד כמפקד משטרה, לא חשבתי שאני יגיע למצב שאני גר עם הבן אדם הזה. היי קוראים לי טיילור אני בן 30 גם אני גר בנויורק אבל ל...
