ג'ון ג'ונגקוק זוכר עד יום זה את קים טאהיונג. שהתחברו בפארק הסמוך לבית ספרם היסודי ביום אביבי פורח אחרי שעות הלימודים. טאהיונג תמיד היה לבד. חברי כתתו בריינו אותו יום יום על היותו נשי, מלבד הבנות שהתלהבו מכך. ג'ונגקוק היה בטוח שטאהיונג ילדה, ורצה לחבור "אלייה" בכל פעם ש"הייתה" לבד. כשלבסוף טאהיונג הסכים ונהנה בחברתו, הוא שיחק את השקר כאמיתי, למרות שהרגיש אשם. יום אחד נאלץ טאהיונג לעבור עיר עם משפחתו ובכך עבר גם בית ספר, והשאיר את ג'ונגקוק לחפש אותו ולהתאכזב מהחדשות הרעות. כמה שנים עברו ובאוניברסיטה שבסיאול היה ערב גיבוש לכל תלמידי שנה א'. ג'ונגקוק ראה פרצוף מוכר, אבל הוא בחיים לא ציפה לרגע בו שמע את השם.